בתי אבות פרטיים בישראל: טיפול סיעודי ברמה גבוהה עם פתרונות סבסוד בתי אבות פרטיים בישראל הפכו לאופציה פופולרית ביותר עבור קשישים הזקוקים לטיפול סיעודי ארוך
בתי אבות פרטיים בישראל: טיפול סיעודי ברמה גבוהה עם פתרונות סבסוד בתי אבות פרטיים בישראל הפכו לאופציה פופולרית ביותר עבור קשישים הזקוקים לטיפול סיעודי ארוך
מחשבון השתתפות ילדים בבית אבות בתהליך קוד משרד הבריאות
ההשתתפות של ילדים במימון טיפול של הורה בבית אבות סיעודי היא נושא חשוב ומורכב, אשר קשור ישירות להוראות של משרד הבריאות וכולל חישוב השתתפות עצמית
מעבר לבית אבות בישראל: איך לעשות את המעבר בצורה הטובה ביותר?
המעבר לבית אבות הוא צעד משמעותי ומורכב, שמלווה בהיבטים רגשיים, פיזיים וכלכליים. עבור רבים, המעבר לבית אבות הוא פתרון חיוני שמבטיח טיפול סיעודי מקצועי ותמיכה
הגיל הרביעי חיי הפנאי והטיפול בהורים המתבגרים
הגיל הרביעי, המתרחש לרוב לאחר גיל 85, הוא שלב קריטי בחיים המלווה בשינויים פיזיים, נפשיים וחברתיים. במהלך תקופה זו, הקשישים מתמודדים עם אתגרים בריאותיים משמעותיים,
בתי אבות דוברי רוסית: תמיכה איכותית לקשישים וצרכיהם הייחודיים
עם העלייה באוכלוסיית הקשישים בישראל, במיוחד בקרב דוברי רוסית, גבר הצורך במוסדות שיכולים לספק טיפול איכותי והבנה תרבותית. בתי אבות המיועדים לדוברי רוסית מציעים לא
בתי אבות עם קוד משרד הבריאות – לסעודיים ותשושי נפש
מחפשים בית אבות להורה? התחלתם לחפש ואתם זקוקים להסבר איך עובד תהליך קוד משרד הבריאות ואיך מגיעים לרשימת בתי האבות המומלצים שעובדים עם קוד. באינדקס
כאשר מגיע הזמן לעבור להשתכן במסגרת אחרת, מאשר הבית הפרטי שלכם, זה אף פעם לא קל. לכן כשמחפשים פתרון דיור לקשישים חשוב מאוד להתחשב בכל ההיבטים של ההחלטה הזאת ולבחון את כל הפתרונות.
במאמר זה אנחנו נתמקד בבחירת בית אבות לקשיש המוגדר כסיעודי או תשוש נפש.
פתרונות מגורים מוסדיים וההבדלים ביניהם:
א. דיור מוגן–
מורכב מדירות הכוללות חדר אחד או מספר חדרים עם שירותים ומטבח קטן שבו יכול הדייר להכין את ארוחותיו.
בתי הדיור המוגן מיועדים לזקנים עצמאיים המסוגלים לטפל בעצמם ללא סיוע, אך מעוניינים בסביבה מוגנת שתספק להם חיי חברה ופעילות תעסוקה מגוונת.
במציאות, בחלק מבתי הדיור המוגן מתגוררים גם זקנים שאינם עצמאיים ונעזרים במטפלת באמצעות חוק סיעוד או באמצעים עצמאיים.
האם להישאר בבית או לעבור לגור במוסד?
הטענות: שבית עדיף על מוסד ושמוסד הוא "רע הכרחי", מוצא של חוסר ברירה – לא נכונות. עבור חלק מהאנשים בית עדיף, אך הרבה אנשים זקנים ירגישו טוב יותר במוסד, ואיכות חייהם תשתפר.
כיצד נחליט מה עדיף? מהם השיקולים שינחו אותנו בקבלת ההחלטות ? לחצו כדי לקרוא
קבלת "קוד" גריאטרי ממשרד הבריאות
לשם פתיחת תיק בקשה לאשפוז יש להעביר ללשכת הבריאות (באופן אישי, בדואר או בפקס) את המסמכים הבאים:
קבלת קוד אשפוז של משרד הבריאות
מהו קוד אשפוז?
קוד אשפוז הוא הזכות הניתנת לחולים שנמצאו זכאים ע"י משרד הבריאות, לאשפז חולה סיעודי תוך קבלת סיוע במימון האשפוז מתקציב הבריאות של המדינה ועל בסיס מקום פנוי במכסת הקודים שנקבעו בתקציב המדינה לאותה שנה.
מהם הקריטריונים לקבלתו?
ברוב התביעות הסיעודיות בהן מטפל משרדי אנו מדברים עם ילדיו או קרובי משפחתו של החולה הסיעודי.
בשעת קרות אירוע סיעודי יש צורך כספי מיידי למימון מטפל סיעודי או במקרים חמורים יותר אשפוז במוסד סיעודי, טיפול ביתי עלותו כ-6000 ₪ לחודש ואשפוז מוסדי כ-13-14000 ₪ מישהו צריך לממן סכומים אלו.
ישנה אשליה כי הנושא הסיעודי נמצא באחריות המדינה או קופות החולים או ביטוח לאומי ומשרד הרווחה.
החדשות הרעות הן שכל אחד מהגורמים הנ"ל מטפל בתחום מסויים בטיפול במקרה סיעוד אך אין רשות אחת שתחת כנפיה ניתן לקבל מלוא המידע השירות והטיפול בקרות מקרה סיעוד.
בתי אבות סיעודיים בחיפה והקריות
כיום ישנו מגוון רחב של בתי אבות סיעודיים בחיפה והקריות המאושרים על ידי משרד הבריאות. יחד עם זאת, המוסדות נבדלים זה מזה במיקומם, הבעלות עליהם, הוותק, תנאיהם והשירותים המסופקים על ידיהם. כלומר, על מנת לבחור בבית אבות סיעודי המתאים ליקירכם יש לבחון מערך שלם של שיקולים אינדיבידואליים. כדי לבצע בחירה נכונה ומושכלת הינכם מוזמנים להסתייע במידע, הכלים והיכולות שלנו בדיור זהב.
שיקולים מרכזיים בבחירת בתי אבות סיעודיים
בתי אבות לתשושי נפש בחיפה והקריות
בחירת בתי אבות לתשושי נפש בחיפה והקריות
קשיש הסובל מתשישות נפש נדרש לטיפול וסיוע יומיומי ואינטנסיבי, אשר לא אחת עומד מעל ליכולתם של בני משפחתו. במקרים אלו יש לאתר בתי אבות לתשושי נפש בחיפה והקריות ברישיון משרד הבריאות, המתאימים ליקירכם. בחירה זו מורכבת ממספר רב של פרמטרים ולנו בדיור זהב יש את הידע המקצועי הנדרש לבחינתם, ולאיתור בית אבות נכון לצרכי הקשיש.
קריטריונים לבחירת בית אבות לתשושי נפש
מגוון תחומי הטיפול בקשישים הקיים בישראל
קשישים רבים מגיעים
לשלב מסוים בחיים בו הם אינם מסוגלים לתפקד בכוחות עצמם והם זקוקים לסיוע חיצוני של
מטפלת או לעזוב את ביתם ולעבור לגור בדיור מוגן. לרוב מדובר בשלב קשה שאינו פשוט להם
ולבני משפחתם. חשוב לבצע את המעבר בעדינות וברגישות כשמומלץ לפנות לגורם סיוע חיצוני
אובייקטיבי שיעזור לבני המשפחה להתמודד עם התופעה.
במאמר זה נסקור את האפשרויות העומדות בפני מי שמחפש בית אבות בשפלה. תהליך חיפוש בית אבות הינו תהליך מורכב, הדורש היכרות עם הפתרונות המוסדיים הקיימים, הבנת הצרכים של הקשיש והכרה של התהליכים הבירוקרטיים הכרוכים בכך. במקרים רבים הדבר נעשה גם מתוך לחץ של זמן עקב אירוע כזה או אחר.
דוקטורט – פרק ג4 – הקשר בין מאפיינים אישיים ובין מרכיבי ההשתתפות חלק א'
בחלק זה של פרק הממצאים יובאו ממצאי המחקר המתייחסים לשאלות ולהשערות המחקר. הממצאים יוצגו לפי הסדר הזה: בתחילה יוצגו הממצאים הנוגעים לשש ההשערות הראשונות של המחקר. השערות אלו עוסקות בקשרים שבין המאפיינים האישיים של הדיירים, עמדותיהם כלפי ההשתתפות, קשריהם עם הדיירים, תחושת יעילות עצמית והמשמעות שמוצאים הדיירים בחיים ובחיים החברתיים במוסד ובין עוצמת השתתפותם במוסד.
דוקטורט – פרק ג4 – הקשר בין מאפיינים אישיים ובין מרכיבי ההשתתפות חלק ב'
הקשר בין פעילות ציבורית בעבר להשתתפות
לוח 24 מציג את ההבדלים בעוצמת ההשתתפות בקבלת החלטות ובתדירות ההשתתפות בצורות ההשתתפות בין דיירים שהיו פעילים בעבר בפעילות ציבורית ובין דיירים שלא היו פעילים בפעילות ציבורית.
עמדות הדיירים כלפי ההשתתפות נבדקו בשישה תחומים: הרצון להשתתף בקבלת החלטות, הערכת חשיבות ההשתתפות, עמדות כלפי אחריות הדיירים על פעילויות חברה ותרבות, תפיסת המניעים להשתתפות, עמדות כלפי חברי הוועד וסיבות להימנעות מחברות בוועד.
רצון להשתתף בקבלת החלטות
הקשר בין רצון הדיירים להשתתף בקבלת החלטות ובין עוצמת השתתפותם באופן מעשי מוצג בלוח 26.
דוקטורט – פרק ג4 – הקשר בין תחושת יעילות עצמית להשתתפות
במחקר נבדק הקשר שבין תחושה כללית של יעילות עצמית וארבעה מדדי משנה של תחושת יעילות עצמית ובין עוצמת ההשתתפות בקבלת החלטות ותדירות ההשתתפות בצורות השתתפות שונות.
מדדי היעילות העצמית שנבדקו לקוחים מארבעה תחומים: השפעה בתחומי חברה ותרבות, אסרטיביות, קשר עם הצוות והגנה על ה"עצמי". לוח 30 מציג את הקשרים שבין מדדי היעילות העצמית ובין מדדי ההשתתפות.
דוקטורט – פרק ג4 – הקשר בין סוג המוסד ובין ההשתתפות
שאלת המחקר האחרונה מתייחסת להבדלים בין שלושת סוגי המוסדות: בתי אבות, דיור מוגן לא ממשלתי ודיור מוגן ממשלתי בעוצמת ההשתתפות של הדיירים. השערת המחקר היא שיימצאו הבדלים בין המוסדות בעוצמת ההשתתפות הארגונית של הדיירים.
בחינת ההבדלים בין המוסדות מספקת היבט נוסף על ההשתתפות, המתייחס לקשר שבין הסביבה המוסדית ובין השתתפות הדיירים. בחלק זה של הפרק יפורטו ההבדלים והדמיון בין שלושת סוגי המוסדות בעוצמת ההשתתפות של הדיירים כפי שהיא באה לידי ביטוי בהשפעת הדיירים על קבלת החלטות ובתדירות ההשתתפות בצורות השתתפות ארגוניות וקהילתיות.
שלוש ההשערות האחרונות של המחקר עוסקות בקשר שבין המאפיינים האישיים של הדיירים ובין עמדות הדיירים, הקשר שלהם עם הדיירים האחרים, תחושת היעילות העצמית והמשמעות שמוצאים הדיירים בחיים ובחיים החברתיים במוסד. פרק זה יציג את ממצאי המחקר הנוגעים לקשר שבין משתנים אלו. בתחילה יוצג הקשר שבין המאפיינים האישיים ובין עמדות הדיירים, הקשר עם הדיירים, תחושת היעילות העצמית ומקורות המשמעות. לאחר מכן יוצג הקשר שבין תחושת יעילות עצמית ובין המשמעות שהדייר מוצא בחיים ובחיים החברתיים במוסד, ולבסוף יוצג הקשר שבין מאפיינים אלו לבין עצמם.
הקשר בין מאפיינים אישיים ובין מקורות משמעות
לוח 39 מציג את הקשר שבין המאפיינים האישיים של הדיירים ובין מקורות המשמעות.
נתוני הלוח מצביעים על קשר חיובי מובהק בין גיל, השכלה, מצב כלכלי ומסוגלות בריאותית ובין מציאת משמעות במקורות האלה: החיים החברתיים במוסד וערכים חברתיים. ככל שהגיל וההשכלה גבוהים יותר וככל שהמצב הכלכלי והמסוגלות הבריאותית טובים יותר, כן גבוהה יותר המשמעות שמוצאים הדיירים במקורות משמעות אלו. קשר חיובי מובהק נמצא גם בין השכלה, מצב כלכלי ומסוגלות בריאותית ובין מקור המשמעות פעילות פנאי, וכן בין מקור המשמעות הנאות החיים ובין מסוגלות בריאותית
מגדר ומקורות המשמעות
דוקטורט – פרק ג2 – השתתפות באמצעות פנייה עקיפה להנהלה ולצוות
פנייה עקיפה להנהלה ולצוות משמעה פנייה באמצעות קרוב משפחה, ועד הדיירים, אחד הדיירים או פנייה יחד עם דיירים נוספים. תדירות ההשתתפות באמצעות פנייה עקיפה להנהלה ולצוות נעה על סולם בן ארבע דרגות:
1. כלל לא פונה
2. פונה לעתים רחוקות
3. פונה, אך לא באופן קבוע
4. פונה באופן קבוע, תמיד כשאני צריך.
לוח 7 מציג את ממוצע ההשתתפות במרכיבים של צורת השתתפות זו
נתוני הלוח מצביעים על תדירות נמוכה מאוד של השתתפות באמצעות פנייה עקיפה להנהלה ולצוות. תדירות השימוש באמצעי זה קרובה יותר לכלל לא פונה מלפונה לעתים רחוקות
דוקטורט – פרק ג2 – השתתפות חברתית-קהילתית עזרה מעשית לדיירים
ההשתתפות החברתית-קהילתית נבדקה באמצעות שתי צורות השתתפות: עזרה מעשית לדיירים ותמיכה נפשית בדיירים. להלן יובאו הממצאים הנוגעים לשתי צורות השתתפות אלו.
עזרה מעשית לדיירים
עזרה מעשית לדיירים נבדקה באמצעות תשעה פריטים, כגון עריכת קניות, מתן שירותים שונים וביקור חולים. הציון בכל אחד מהמדדים נע על סולם של ארבע דרגות: 1. בכלל לא, 2. לעתים רחוקות, 3. לעתים קרובות, 4. באופן קבוע.
לוח 8 מציג את ממוצע תדירות ההשתתפות במרכיבים השונים של צורת השתתפות זו.
נתוני הלוח מראים שהשתתפות הדיירים באמצעות עזרה מעשית (אינסטרומנטלית) קיימת בתדירות נמוכה מאוד.
דוקטורט – פרק ג2 – השתתפות חברתית-קהילתית מתן תמיכה נפשית לדיירים
התמיכה הנפשית עשויה להתבטא בהקשבה לבעיות אישיות, בעידוד דיירים בקשייהם בתוך המוסד ובמתן עצות. תמיכה זו בדיירים נבדקה בשלוש רמות: ידידים וחברים, דיירים מחדרים סמוכים ודיירים שאינם ידידים או שכנים. הציון בכל אחד מהמדדים נע על סולם של ארבע דרגות:
1. בכלל לא
2. לעתים רחוקות
3. לעתים קרובות
4. באופן קבוע.
הממצאים על אודות ההשתתפות במרכיבי התמיכה בדיירים מוצגים בלוח 9
דוקטורט – פרק ג2 – הקשרים בין מרכיבי השתתפות הדיירים
הממצאים בנושא זה מציגים את הקשר שבין ההשתתפות בתחומים השונים בקבלת החלטות, את הקשרים שבין תדירות ההשתתפות של הדיירים בצורות ההשתתפות שנבדקו וכן את הקשר הקיים בין השתתפות בקבלת החלטות ובין השתתפות בצורות ההשתתפות שנבדקו.
ההשתתפות בקבלת החלטות
במחקר נבדק הקשר שבין עוצמת ההשתתפות הכללית של הדיירים בקבלת החלטות לעוצמת השתתפותם בשלושה תחומי השתתפות: תרבות, חברה ונושאים מוסדיים. נבדק המתאם בין המדד הכללי של השתתפות בקבלת החלטות ובין מדדי המשנה: תרבות, חברה ונושאים מוסדיים.
המתאמים בין עוצמת ההשתתפות בקבלת החלטות בתחומים השונים מוצגים בלוח 10.
דוקטורט – פרק ג2 – הקשרים בין מרכיבי השתתפות הדיירים – צורות ההשתתפות
המחקר בדק את הקשר בין תדירות ההשתתפות בצורות ההשתתפות האלה: פעילויות חברה ותרבות המתקיימות במוסד, פעילות ציבורית, פנייה ישירה להנהלה ולצוות, פנייה עקיפה להנהלה ולצוות, עזרה מעשית לדיירים ומתן תמיכה נפשית.
דוקטורט – פרק ג2 – הקשרים בין מרכיבי השתתפות הדיירים – סיכום
בדיקת היקף ההשתתפות ועוצמתה מצביעה על הממצאים האלה: עוצמת ההשתתפות של הדיירים בקבלת החלטות ותדירות ההשתתפות במרכיבים שנבדקו אינן אחידות. עוצמת השתתפות נמוכה מאוד נמצאה במרכיבי ההשתתפות האלה: המדד הכללי של קבלת החלטות וקבלת החלטות בתחומי התרבות והחברה. השתתפות הדיירים בתחומים אלו מוגבלת לכל היותר להבעת דעה. בתחום הנושאים המוסדיים אין השתתפות כלל. תדירות השתתפות נמוכה מאוד נמצאה גם במרבית המרכיבים של ההשתתפות הציבורית (השתתפות בוועדים, כתיבה בעיתון, ארגון פעולות תרבות ועבודה בספרייה) ועזרה מעשית לדיירים ובכל המרכיבים של פנייה עקיפה להנהלה ולצוות.
דוקטורט – פרק ג3 – תיאור עמדות הדיירים, קשר עם הדיירים, תחושת יעילות עצמית ומשמעות
חלק זה של העבודה מתייחס לעמדות הדיירים כלפי ההשתתפות והמשתתפים במוסד, לתפיסת הקשר של הדיירים עם חבריהם למוסד, לתחושת היעילות העצמית שלהם ולמקורות המשמעות של הדיירים. בהמשך פרק זה יוצגו הממצאים של המחקר בנושאים אלו. נוסף על כך, יוצגו ההבדלים בין שלושת המוסדות בכל אחד ממשתנים אלו. ההבדלים בין המוסדות נבדקו באמצעות ניתוחי מנובהMANOVA) ) חד-כיווניים, המיועדים לבדיקת הבדלים שבין ממוצעים. הלוחות נתונים בנספח (לוחות 14-20).
דוקטורט – פרק ג3 – עמדות הדיירים לגבי חשיבות ההשתתפות ואחריות על פעילויות חברה ותרבות
בבדיקת עמדות הדיירים באשר לחשיבות ההשתתפות נבדקו עמדותיהם בנוגע לצורות השתתפות שונות: אספות דיירים, דיונים קבוצתיים, התנדבות בתוך המוסד, עיתון דיירים וועד דיירים. נוסף על כך, נבדקה מידת אחריותם הרצויה על פעילויות חברה ותרבות המתקיימות במוסד. בכל המדדים טווח הציונים נע על סולם בן חמש דרגות: בין כלל לא חשוב או כלל לא רצוי ועד חשוב מאוד או רצוי מאוד. הממצאים על עמדת כלל הדיירים בנושאים אלו מוצגים בלוח 14.
דוקטורט – פרק ג3 – תפיסת הקשר עם הדיירים
תשע שאלות בוחנות את אופן תפיסת הדייר את קשריו עם חברת הדיירים. חלק מהשאלות בודקות באיזו מידה הוא מכיר את הדיירים המתגוררים במוסד ובמחלקה שבה הוא שוהה. שאלות נוספות בודקות את טיב הקשר שלו עם חברת הדיירים ואת מידת התעניינותו בבעיות של דיירים אחרים. טווח התשובות הוא על סולם של חמש דרגות: מאף לא אחד מהדיירים, יחידים (או מעטים), קבוצה קטנה, קבוצה גדולה ועד רוב הדיירים, או מבכלל לא מתעניין ועד מתעניין במידה רבה מאוד. לוח 15 מציג את תפיסת הקשר של הדייר עם חברת הדיירים.
דוקטורט – פרק ג3 – עמדות כלפי הדיירים המשתתפים
ממד נוסף שנבדק במחקר הוא עמדת הדיירים כלפי דיירים המשתתפים במוסד מבחינה חברתית וכלפי דיירים החברים בוועד. הדיירים התבקשו לציין אם לדעתם המניעים להשתתפות הם אישיים (רצון לתועלת אישית) או חברתיים (רצון לתרום לדיירים אחרים). תפיסת המניעים כאישיים משקפת התייחסות שלילית כלפי המשתתפים. לעומת זאת, תפיסת המניעים כחברתיים משקפת התייחסות חיובית.
דוקטורט – פרק ג3 – עמדות כלפי חברי הוועד
הדיירים נשאלו לדעתם על תכונות חברי הוועד. ציון תכונות חיוביות מעיד על עמדה חיובית כלפי חברי הוועד, ואילו ציון תכונות שליליות מעיד על עמדה שלילית כלפיהם.
התשובות לכל אחד מהפריטים הן על רצף של שתי דרגות: כן ולא. מאחר שטווח הציונים של פריטים אלו נע בין 0 ל-1, נעשתה טרנספורמציה של הציונים לסולם של 1-5, המקביל לסולמות האחרים המתייחסים לעמדות כלפי ההשתתפות במוסד. הממצאים מוצגים בלוח 17
דוקטורט – פרק ג3 – סיבות להימנעות מחברות בוועד וסיכום
שלושה מדדים מתייחסים לסיבות אפשריות שבגללן נמנעים דיירים מלהיות חברים בוועד: לחצים חיצוניים, התרכזות הדיירים בעצמם והערכה נמוכה לתפקיד זה. מאחר שטווח הציונים של פריטים אלו נע בין 0 ל-1, נעשתה טרנספורמציה של הציונים לסולם של 1-5, המקביל לסולמות האחרים המתייחסים לעמדות כלפי ההשתתפות במוסד. תפיסת הדיירים את הסיבות שבגללן דיירים נמנעים מחברות בוועד מוצגת בלוח 18.
דוקטורט – פרק ג3 – תחושת היעילות העצמית של הדיירים
תחושת היעילות העצמית נבדקה במחקר באמצעות מדד כללי ובאמצעות ארבעה מרכיבים: השפעה בתחומי חברה ותרבות, אסרטיביות, קשר עם הצוות והגנה על ה"עצמי" (Self ).
תחושת היעילות העצמית נבחנה בעזרת שאלון הבודק באיזו מידה מרגיש הדייר שהוא יכול להתמודד עם 21 מצבים במוסד. טווח התשובות האפשרי הוא על סולם בן שבע דרגות: מ-1 –כלל לא יכול ועד7 – יכול במידה רבה מאוד. ככל שהציון גבוה יותר, כך תפיסת היעילות העצמית גבוהה יותר. הממוצעים וסטיות התקן של המדדים השונים וכן תוצאות ניתוחי השונות שנעשו לכל מדד בנפרד מוצגים בלוח 19.
דוקטורט – פרק ג3 – מקורות משמעות בחיים ובמוסד
במחקר נבדקו ארבעה מקורות של משמעות. שלושה מהמקורות – ערכים חברתיים, הנאות חיים ופעילות פנאי – הם כלליים, ומקור המשמעות הרביעי הוא ספציפי ומתייחס למשמעות שמוצא הדייר בחיים החברתיים במוסד. טווח הציונים נע על סולם בן שבע דרגות: מכלל לא משמעותי עבורי, משמעותי במידה מסוימת ועד מאוד משמעותי עבורי. ככל שהציון גבוה יותר, כך המקור משמעותי יותר עבור הדייר. הממוצעים וסטיות התקן של המדדים השונים המתייחסים לכלל הדיירים מוצגים בלוח 20.
דוקטורט – פרק 3ג – המרכיבים של משמעות בחיים החברתיים במוסד
המדד "משמעות בחיים החברתיים במוסד" מורכב משמונה פריטים המתייחסים למשמעות שמוצא הדייר בחברת הדיירים ובפעילות במוסד. טווח הציונים נע על סולם בן שבע דרגות: מכלל לא משמעותי עבורי, משמעותי במידה מסוימת ועד מאוד משמעותי עבורי. ככל שהציון גבוה יותר, כך המקור משמעותי יותר עבור הדייר. ממוצעי הערכות הדיירים לכל אחד מפריטים אלו מוצגים בלוח 21.
דוקטורט – פרק א3 – קשר בין הדיירים ועמדות כלפי ההשתתפות חלק ב'
קיימים מספר גורמים נוספים העשויים להשפיע על עמדות הדיירים כלפי השתתפות ארגונית והשתתפות חברתית:
דוקטורט – פרק א3 – תחושת יעילות עצמית (SELF EFFICACY) כמניע לפעילות ולהשתתפות
תיאוריית היעילות העצמית היא תיאוריה חברתית-קוגניטיבית המניחה שהפעילות של האדם והמטרות שהוא מציב לעצמו הן תוצר של מערכת משולבת של תהליכים קוגניטיביים, מוטיבאציוניים ורגשיים, הפועלים בסביבה נתונה, המשפיעה על המטרות שהוא מציב לעצמו ומחזקת או מחלישה את פעילותו ( .(Bandura 1977, 1982, 1989, 1990, 1997 למוטיבאציה לפעילות יש בסיס קוגניטיבי. אנשים מציבים לעצמם מטרות, מתכננים דרכי פעולה המיועדות להגשים את המטרות ומצפים לתוצאות.
דוקטורט – פרק א3 – תחושת יעילות עצמית (SELF EFFICACY) כמניע לפעילות ולהשתתפות חלק ב'
תהליך הזקנה עלול להפחית את תחושת היעילות העצמית של האדם בשל חוסר ידיעה כיצד ניתן להתמודד עם ההאטה בפעילות ועם הירידה בכישורים. גיל מתקדם מאופיין באובדנים בתפקודים השונים, כמו תפקוד החושים, זיכרון, מהירות תגובה וכושר גופני. אובדנים אלו עלולים לגרום לתחושה של חוסר שליטה בחיים ולכן גם לתחושת יעילות עצמית נמוכה ביכולת להשיג תוצאות.
נוסף על האובדנים הקשורים לגיל הזקנה, יש עוד גורמים המשפיעים על ההפחתה בתחושת היעילות העצמית ומקורם במבנה החברה המערבית ובתרבותה:
א. האילוצים שמבנה החברה מכתיב לזקן, כמו אובדן תפקידים חברתיים והיציאה לגמלאות, מצמצמים את האפשרות של מתן ביטוי ליכולת.
דוקטורט – פרק א3 – מקורות של משמעות כמניע להשתתפות חלק א'
פרנקל (1970) מגדיר משמעות כמטרה הנתפסת על ידי האדם כבעלת ערך. האדם מחפש בחייו תחושה של תכלית, משהו שלמענו ראוי לחיות, ותחושה זו מהווה כוח מניע ראשוני והיא קשורה בערכים ו/או באידיאלים. המשמעות היא תוצר של התרבות ושל הערכים והאמונות הרווחות בה (חזן 1985, Hazan 1994). שני מקורות של משמעות עשויים להוביל להשתתפות: תפיסת היחסים החברתיים כמקור משמעות ותפיסת העיסוק בפעילות של השתתפות כמעניק משמעות לדיירים המשתתפים.
יחסים חברתיים כמקור משמעות המניע להשתתפות
דוקטורט – פרק א3 – מקורות של משמעות כמניע להשתתפות חלק ב'
פעילות "השתתפותית" ככמקור משמעות המניע להשתתפות
ההשתתפות מציעה לקשיש תפקידים חברתיים שעשויים לאפשר לו זהות חברתית וערך עצמי באמצעות תרומה לזולת ומיצוי של כישורים אישיים. מסיבה זו ניתן לתפוס את ההשתתפות כאמצעי העשוי להעניק לקשיש משמעות מחודשת לחייו ולמלא את החלל שנוצר בעקבות ההזדקנות ואובדן תפקידיו החברתיים הקודמים (גדרון 1980).
סקירת הספרות מצביעה על התרומה האפשרית של ההשתתפות לדיירים ולמוסד. במישור הפרט, היא עשויה להעניק להם תחושת העצמה ולהעלות את הדימוי העצמי. במישור הכלל, היא עשויה לטפח את יחסי הגומלין בין הדיירים ובכך לתרום לעיצוב ולגיבוש קהילת דיירים פעילה. כמו כן עשויה ההשתתפות לשרת את האינטרסים של המוסד עצמו, לשמש כמשאב נוסף העומד לרשותו ולשפר את איכות הטיפול הניתן בו לדיירים.
דוקטורט – פרק ב1 – שאלות המחקר והשערותיו חלק א'
שאלות המחקר המרכזיות הן:
1. מהם הביטויים של השתתפות הדיירים במוסדות: עוצמת השפעתם בקבלת החלטות ותדירות השתתפותם בצורות השתתפות.
2. מהי מידת ההשפעה של מאפייני הרקע של הדיירים– גיל, מצב בריאות, מגדר, סטטוס סוציו-אקונומי ופעילות ציבורית בעבר – על ההשתתפות:
א. מהי מידת ההשפעה הישירה של מאפייני הרקע על ההשתתפות.
ב. מהי מידת ההשפעה של מאפייני הרקע על השתתפות הדייר באמצעות המשתנים המתווכים:
• עמדות כלפי ההשתתפות ותפיסת קשריו עם הדיירים.
• תחושת יעילות עצמית.
• תפיסת ההשתתפות כמקור מעניק משמעות.
דוקטורט – פרק ב1 – שאלות המחקר והשערותיו חלק ב'
משתני המחקר המוצגים במודל כוללים משתנים בלתי תלויים (אקסוגניים) ומשתנים מושפעים (אנדוגניים). המשתנים הבלתי תלויים (האקסוגניים) הם מאפייני הרקע של הדיירים: גיל, מסוגלות בריאותית, פעילות ציבורית בעבר, השכלה, מצב כלכלי ומגדר, וכן סוג המוסד שבו הם מתגוררים: בית אבות, דיור מוגן ממשלתי או דיור מוגן לא ממשלתי. במודל המוצע אמורים משתנים אלו להשפיע על כל המשתנים האחרים (האנדוגניים).
המשתנים המתווכים הם: תחושת יעילות עצמית, עמדות כלפי השתתפות, תפיסת הקשר עם הדיירים ותפיסת ההשתתפות כמקור מעניק משמעות. במודל המוצע הם משתנים מושפעים ומשפיעים גם יחד.
דוקטורט – פרק ב2 – אוכלוסיית המחקר חלק ב'
דמיון ושוני בין המרכיבים המבניים של המוסדות הנחקרים
דוקטורט – פרק ג1 ממצאי המחקר תיאור אוכלוסיית המחקר
בפרק זה יוצגו ממצאי המחקר. חלקו הראשון של הפרק יוקדש לתיאור אוכלוסיית המחקר ולתיאור ההשתתפות במוסדות, הקשר בין הדיירים ועמדותיהם כלפי ההשתתפות, תחושת היעילות העצמית ומקורות המשמעות של הדיירים.
בחלק השני של הפרק יובאו הממצאים המתייחסים לקשר שבין המאפיינים של הדיירים, הקשר שבין הדיירים, עמדותיהם כלפי ההשתתפות, תחושת היעילות העצמית, המשמעות וסוג המוסד ובין השתתפות הדיירים.
החלק השלישי של הפרק מציג את מודל המחקר. בתחילת תת-פרק זה יוצגו הקשרים שבין המשתנים התלויים ובהמשכו יוצגו ניתוחי הרגרסיות והאינטראקציות שבין המשתנים התלויים ובין ההשתתפות.
תיאור אוכלוסיית המחקר
דוקטורט – פרק ג1 ממצאי המחקר תיאור אוכלוסיית המחקר חלק ב'
לוח 1: מאפייני רקע אישיים של המרואיינים והתפלגותם בשלושת סוגי המוסדות (במספרים מוחלטים ובאחוזים)
דוקטורט – פרק ג1 – תיאור תחושת מסוגלות בריאותית של הדיירים
המסוגלות הבריאותית של המרואיינים נבדקה באמצעות שבע שאלות המתייחסות לשלושה נושאים: תפיסת מצב השמיעה, הראייה והניידות, הערכת המידה שבה הבריאות מגבילה אותם בעיסוקים שונים והערכה עצמית של מצב בריאותם ויכולת תפקודם לעומת הדיירים האחרים. מרכיבי תחושת מסוגלות בריאותית של הדיירים וההבדלים בין דיירי שלושת סוגי המוסדות בעניין מסוגלות בריאותית נבדקו באמצעות מבחני חי בריבוע ( ). הממצאים מוצגים בלוח 2.
דוקטורט – פרק ג2 – תיאור השתתפות הדיירים במוסדות
השתתפות הדיירים נבדקה משני היבטים:
א. עוצמת ההשתתפות בקבלת החלטות בתחומים שונים של פעילות המוסד.
ב. תדירות המעורבות בצורות השתתפות שונות.
צורות ההשתתפות של הדיירים נבחנו בשני מישורים, מישור ארגוני ומישור חברתי-קהילתי.
עוצמת ההשתתפות בקבלת החלטות
דוקטורט – פרק ג2 – צורת השתתפות ארגונית וחברתית-קהילתית
צורות ההשתתפות של הדיירים כוללות ארבע צורות של השתתפות ארגונית ושתי צורות של השתתפות חברתית-קהילתית. השתתפות ארגונית כוללת השתתפות בפעילויות חברה ותרבות המתקיימות במוסד, השתתפות בפעילות ציבורית ובכללה חברות בוועדים, השתתפות באמצעות פנייה ישירה לצוות ופנייה באמצעות אחרים. השתתפות חברתית-קהילתית כוללת מתן עזרה מעשית לדיירים ותמיכה נפשית בהם.
השתתפות בפעילויות חברה ותרבות
דוקטורט – פרק ג2 – השתתפות בפעילות ציבורית
השתתפות בפעילות ציבורית כוללת חברות בוועד דיירים ובוועדים נוספים, כמו ועדת תרבות וועדת תפריט, השתתפות באספות דיירים, כתיבה בעיתון הדיירים, ארגון פעולות תרבות ועבודה בספריית המוסד.
תדירות ההשתתפות בפעילות זו נבדקה באמצעות סולם של ארבע דרגות:
1. בכלל לא משתתף
2. משתתף לפעמים
3. משתתף לעתים קרובות
4. משתתף באופן קבוע
לוח 5 מציג את ממוצע תדירות ההשתתפות במרכיבי הפעילות הציבורית במוסדות.
דוקטורט – פרק ג2 – פנייה ישירה להנהלה ולצוות
השתתפות באמצעות פנייה ישירה להנהלה ולצוות משמעה פנייה ישירה למנהל, להנהלה, לאחות, למטפלת, לעובדת הסוציאלית, לעובדת התרבות או לעובדת התעסוקה. תדירות ההשתתפות באמצעות פנייה ישירה לצוות נעה על סולם בן ארבע דרגות: 1. כלל לא פונה, 2. פונה לעתים רחוקות, 3. פונה, אך לא באופן קבוע, 4. פונה באופן קבוע, תמיד כשאני צריך. לוח 6 מציג את ממוצע תדירות ההשתתפות באמצעות פנייה ישירה להנהלה ולצוות.
דוקטורט – פרק א2 – השפעת הסביבה הפנים-מוסדית
התכונות הפנימיות של המוסד משפיעות במידה רבה על תוכן הפעילות של הקשיש במוסד, על רמת פעילותו ועל בחירת פעילויותיו. תכונות המוסד אינן גורם פסיבי בקביעת התנהגות הדיירים במוסד. החשובות שבין התכונות המוסדיות המוזכרות בספרות המחקרית כבעלות השפעה על השתתפות הדיירים הן:
דוקטורט – פרק א3 – ההשפעה של מאפייני הרקע של הדיירים
ניתן ללמוד על הקשר האפשרי שבין מאפיינים אישיים ובין ההשתתפות במוסדות מעבודות העוסקות בארבעה נושאים עיקריים:
1. מניעים להתנדבות בארגונים קהילתיים (גדרון 1983
.(Booth 1972, Booth & Babchuk 1973, Cnaan & Amrofell 1994, Smith 1980,
2. מניעים של אנשים לעסוק בפעילויות חברתיות ובפעילות פנאי
(.(Atchley 1991,Lawton 1983, 1985
3. השפעת הגיל על רמת הפעילות של האדם: תיאורית הפעילות, תיאורית ההינתקות ( (Cumming & Henry 1961ותיאורית ההתפתחות של היקף החיים
(.(Baltes, Reese & Lipsitt 1980
דוקטורט – פרק א3 – מאפייני רקע של הדיירים – גיל
מאפייני הרקע של הדיירים שעשויים להשפיע על ההשתתפות הם גיל, השכלה, מצב כלכלי, מגדר, פעילות ציבורית בעבר ומסוגלות בריאותית. משתנים אלו ייסקרו בהרחבה להלן:
דוקטורט – פרק א3 – מאפייני רקע של הדיירים – מצב בריאות
מצב בריאות לא תקין משפיע על ירידה במסוגלות הפיזית של הדייר, המתבטאת בפגיעה ביכולת התפקוד היומיומי שלו ובמידת עצמאותו בביצוע פעילויות כמו הליכה, אכילה, עריכת קניות וניידות עצמאית. ליקויים בבריאות משפיעים גם על פעילות פנאי, פעילות חברתית ( (Lawton 1985 ויכולת שליטה של דיירים Hazan 1994, Huesmann 1978)). ירידה בשמיעה ובראייה מצמצמת את היכולת לתקשורת בין-אישית .
דוקטורט – פרק א3 – פעילות ציבורית בעבר
ניסיון מהעבר מקנה ידע ומיומנויות ונותן תחושה של מסוגלות וחיבה כלפי העיסוק בגלל ההיכרות עמו Singleton, Forbes & Ageani 1993) , Lawton 1985 ).
Lawton (1985) מדווח על עיסוקים של אנשים שנמשכו לאורך כל שנות חייהם, כולל זקנתם. בנוגע להשתתפות –Milbrath (1965), Unger & Wandersman (1983), Vallance & D'auglli(1982) מצאו שאנשים שהתנסו בעבר במצבים דומים למצבי ההשתתפות המשיכו להשתתף גם במוסדות משום שרכשו יכולת ואמון בכישוריהם בנושא.
ינוב (1987(, (1983, Lawton (1985 Abrams &O’ brien(1981)
דוקטורט – פרק א3 – השכלה ומצב כלכלי
מצב כלכלי והשכלה הם משאבים העומדים לרשות הדייר. משאבים רבים יותר נותנים תחושה של מסוגלות גבוהה יותר ( Funk 2004)ויוצרים ציפייה לשליטה רבה יותר על הסביבה ) Kart & Manard 1976 Gottesman 1974, ( . השכלה נתפסת כמשאב המנבא מסוגלות קוגניטיבית גבוהה יותר ומקטין את רמת החרדה מהתמודדות עם מצבים חדשים ולא מוכרים. ( Fischer (1982מדווח שהשכלה קשורה להשתתפות ברשתות חברתיות בלתי פורמאליות ובארגונים קהילתיים למען הסביבה.O'brien (1974) Heyman & Wright (1971) מצאו כי בני המעמד הבינוני והגבוה משתתפים בפעילות קהילתית בשיעור גבוה יותר משיעור השתתפותם של בני המעמד הנמוך.
דוקטורט – פרק א3 – מגדר וסיכום
קיים שוני בין התנהגות נשים וגברים ( .(Powers 1996השוני מתבטא במספר תחומים:
א. התמודדות עם לחצים – גברים מתמודדים עם לחצים באמצעות ניסיון לשנות את הסביבה בתהליכים של פתרון בעיות. נשים מתמודדות עם לחצים באמצעות ניסיון לשנות את המשמעות הנתפסת של הלחץ (.(Lazarus & Folkman 1984
דוקטורט – פרק א3 – קשר בין הדיירים ועמדות כלפי ההשתתפות חלק א'
בית האבות הוא מרחב חברתי המוקצה לאנשים שעקב גילם איבדו תפקידים חברתיים ומשפחתיים. מנקודת מבט מבנית מדובר בחברת דיירים הומוגנית בעלת מאפיינים משותפים. התנאים הפיזיים של מגורים בסביבה גיאוגרפית אחת, המאפשרת מפגשים תכופים בין הדיירים, הפיצול והניתוק בין ההווי התרבותי של הדייר במוסד ובין הערכים והמציאות שמחוץ למוסד ( Hazan 1980, 1992 ,Gamliel 2000 Percival 2001 , ) הם גורמים המגבירים תחושה של גורל משותף ומסייעים לטיפוח קהילה של דיירים ולעיצובה.
דוקטורט – פרק א2 – השפעת הסביבה החוץ-מוסדית חלק א'
המוסד אינו מנותק מהסביבה החיצונית לו. קיימת חדירה מתמדת של הערכים, הנורמות והתרבות הרווחים בחברה הרחבה אל תוך המוסד, והם משפיעים על העולם החברתי של הדיירים, על הנהלת המוסד ועל אנשי הצוות העובדים בו. התשומות הערכיות-תרבותיות של הסביבה החיצונית למוסד עשויות להשפיע במידה רבה על הציפיות מהזקן, על תפיסת תפקידיו כדייר המוסד, על טיבם של התפקידים שימלא, על התחומים שבהם יהיה מעורב, על שיטות ההשפעה שינקוט ועל נכונותו ונכונות המוסד להקים צורות, מסגרות ומבנים של השתתפות.
דוקטורט – פרק א2 – השפעת הסביבה החוץ-מוסדית חלק ב'
קנה מידה ערכי נוסף לחלוקה של המוסדות קשור בדימויי הזקנה לעומת דימויים של גיל הביניים. ההבחנה כאן היא בין מוסדות הנקראים בתי אבות ובין מוסדות המכונים דיור מוגן. בסולם הערכים החברתי נתפס בית האבות כמקום המאכלס בתוכו את הזקנה, מקום המוקצה מחמת מיאוס בשל קרבתו למוות (חזן 2002, חזן וגמליאל 2003), מקום שהחברה מבקשת להתרחק ממנו.
מטרת המחקר היא לבדוק את נושא השתתפות הדיירים במוסדות לקשישים, את מעורבותם במישור הארגוני ובמישור החברתי ולבחון מספר גורמים הקשורים במאפייני הדיירים ובתכונותיהם העשויים להשפיע על ההשתתפות.
השתתפות דיירים נתפסת כאמצעי העשוי לתרום לאיכות החיים של הדיירים, להקל על השתלבותם במוסד, לאפשר להם להמשיך בחיים פעילים הכוללים תפקידים חברתיים, ההשתתפות נתפסת כגורם מרכזי בבניית תחושת קהילתיות, כאמצעי ל"העצמה" של הדיירים ולהצבת בלמים בפני התפתחות המוסד לקשישים בכוון של "טוטאליות".
התרומה של העבודה הנוכחית היא בשל שלוש סיבות עיקריות:
הגורמים העיקריים שנמצאו כמגבירים את ההשתתפות הם:
1. תחושת יעילות עצמית, ובעיקר תחושת יעילות עצמית ביכולת ההשפעה במוסד.
2. קשר חזק עם הדיירים.
3. מציאת משמעות בחיים החברתיים במוסד.
4. פעילות ציבורית בעבר.
הגורמים העיקריים שנמצאו כמפחיתים את ההשתתפות הם:
1. גיל גבוה
2. ירידה במסוגלות הבריאותית.
מספרם של הקשישים בישראל (בני 65 ומעלה) גדל בשיעור חסר תקדים. קצב הגידול של האוכלוסייה הקשישה הוא יותר מכפול מזה של האוכלוסייה הכללית. מאז שנת 1955 גדלה אוכלוסיית הקשישים פי 7.7, בעוד האוכלוסייה הכללית גדלה פי 3.7 (ברודסקי, שנור ובאר 2004).
מספרם של הקשישים בני ה-65+ הגיע בסוף 2002 ל-655.4 אלף, והם מהווים עשרה אחוזים מכלל האוכלוסייה. בקרב האוכלוסייה היהודית שיעור הקשישים הוא 13% ובקרב האוכלוסייה הלא יהודית השיעור הוא 3.2%.
אפשר שזו הסיבה שנושא השתתפות הדיירים במוסדות לקשישים זוכה בשנים האחרונות לתשומת לב מרובה. השתתפות פעילה נתפסת כתורמת לפיתוחן של סביבות מגורים הומאניות יותר וכתנאי חיוני להבטחת איכות החיים של הדיירים. במחקר אנו עדים לדיונים על הגורמים הבולמים את קיומה של ההשתתפות ו/או מסייעים לה ועל התלבטויות לגבי הדרכים שבאמצעותן ניתן להתגבר על המכשולים המקשים על קידומו של רעיון זה. כל קידום של ידע בנושא זה לגבי אוכלוסייה ספציפית עשוי לתרום להבנה טובה יותר של הגורמים המשפיעים על השתתפות דיירים במוסדות ועל השתתפות של אנשים זקנים בקבלת החלטות בכלל.
דוקטורט – פרק א1-1 סקירת ספרות
פרק א: ס ק י ר ת ס פ ר ו ת
השתתפות קשישים במוסדות היא פועל יוצא של המגמה הכללית הרווחת כיום בעולם המערבי, הרואה בהשתתפות צרכנים בשירותי הרווחה מטרה חשובה שיש לחתור למימושה.
הבסיס הערכי להשתתפות דיירים במוסדות מעוגן בעיקרון בסיסי, שלפיו לאדם יש זכות להשתתף באופן ישיר בהכרעות ובקבלת החלטות בתחומים שונים הנוגעים לחייו ((Pateman 1976.
סקירת הספרות תוקדש להגדרת המושג השתתפות דיירים, לפירוט מטרות ההשתתפות ומרכיביה ולדיון בגורמים המשפיעים על קיומה.
א1. השתתפות דיירים: הגדרת המושג ופירוט מרכיביה ומטרותיה
הגדרת המושג השתתפות דיירים
דוקטורט – פרק א2-1 סקירת ספרות
המטרות של השתתפות הדיירים
הספרות העוסקת בשאלת השתתפות דיירים במוסדות מצביעה על מגוון של מטרות המניעות גורמים שונים לנסות לקיים את ההשתתפות במוסדות. בחינת המטרות והמשמעות שלהן עבור הדיירים והמערכת המוסדית תיעשה להלן.
א. השפעת ההשתתפות על הדייר הקשיש כפרט
ההשתתפות עשויה לתרום לדייר במספר דרכים:
1. סיוע לדייר להשתלב במוסדולהגביר את תחושת הרווחה שלו.
דוקטורט – פרק א3-1 סקירת ספרות
ג. מיצוי המשאבים של הדיירים
לרשות הדיירים עומדים משאבים של ידע, מיומנויות וניסיון שהם רכשו במהלך השנים באמצעות לימודים פורמאליים, עבודה ועוד. נוסף על כך, יש להם ידע על צורכיהם של הקשישים המתגוררים במוסד. העמדת משאבים אלו לרשות המוסד עשויה לתרום לחברת הדיירים בתחומים רבים ומגוונים, כגון ארגון פעילויות חברה ותרבות, ארגון הספרייה והנחיית חוגים. השימוש בידע ובמיומנויות של הדיירים עשוי להשלים את המשאבים העומדים לרשות המוסד ולרשות עובדיו המקצועיים, ולאפשר פעילות ענפה בתוך המוסד (קטן 1983, 1974).
ד. השפעת ההשתתפות על איכות הטיפול במוסד
דוקטורט – פרק א4-1 סקירת ספרות
ה. פיקוח על התנהגות הדיירים
באמצעות ההשתתפות ניתן לגייס את מפעילי הלחצים הפוטנציאליים מבין הדיירים ולשלבם במוסד. יצירת "קואופוטציה" של לקוחות (קטן 1983, 1974) מאפשרת להנהלת המוסד מגע שוטף עם הדיירים ומנהיגיהם, ובכך נעשה השיתוף לאמצעי לספיגת לחצים.
הדיון מצביע על כך שהשתתפות דיירים במוסדות נתפסת כביטוי לזכות יסודית של הפרט החי בחברה דמוקרטית וכתהליך המכוון ליצור שינוי בשלושה מישורים: במישור האישי – יצירת שינוי בתחושת היכולת האישית של הדייר במוסד ובדימוי העצמי שלו.
דוקטורט-סקירת ספרות-המרכיבים של השתתפות הדיירים
המרכיבים של השתתפות דיירים
השתתפות דיירים במוסדות היא מושג רחב ומורכב העשוי לבוא לידי ביטוי בצורות מרובות בעת מימושו הלכה למעשה (Valokivi 2004). בספרות ניתן למצוא התייחסות לתשעה מרכיבים עיקריים של השתתפות (קטן 1983):
דוקטורט-סקירת ספרות-המרכיבים של השתתפות הדיירים 2
4. שיטות ההשפעה של הדיירים – את שיטות ההשפעה של הדיירים ניתן למיין לפי שני קריטריונים עיקריים:
א. שיטות ממוסדות שמשמען השתתפות במסגרות פורמליות, כמו מפגשים מאורגנים בין הדיירים ובין הנהלת המוסד, שבהם הדיירים מביעים את דעתם בנושאים הקשורים לחיים במוסד, לעומת שיטות לא ממוסדות, המבוססות על השתתפות לא פורמלית, באמצעות פנייה ישירה של הדייר למנהל או לאיש צוות.
ב. שיטות המבוססות על קונפליקט עם ההנהלה, כגון מכתבי תלונה להנהלה או התארגנות הדיירים כנגד החלטת ההנהלה, לעומת שיטות המבוססות על הסכמה עמה, כגון משא ומתן וקבלת החלטות משותפות של הדיירים והנהלת המוסד.
דוקטורט-סקירת ספרות-המרכיבים של השתתפות הדיירים 3
צירופים שונים של תשעת מרכיבים אלו מאפשרים לאתר סוגים שונים של השתתפות במוסדות לקשישים.
Wozner (1990)משלב את המרכיבים "צורת ההשתתפות" ו"תפקיד המשתתף" למושג אחד המבטא את עוצמת ההשתתפות האפשרית של הדייר:
1. עקיפה וסמלית, מתבטאת בידיעה של הדייר על הנעשה במוסד.
2. עקיפה ומוחשית, מתבטאת בנוכחות הדייר, אך ללא השתתפות מעשית.
3. ישירה וסמלית, מתבטאת בבחירת נציגים.
4. קונקרטית,ישירה, מתבטאת במשא ומתן לצורך שותפות בקבלת ההחלטות.
לסיכום:
הסקירה מצביעה על אפשרות של השתתפות הדיירים במספר תחומים ארגוניים וחברתיים-קהילתיים ועל שש צורות שבאמצעותן עשויה להתבטא השתתפות הדיירים:
דוקטורט-סקירת ספרות-השתתפות קשישים במוסדות בארץ ובעולם
השתתפות קשישים במוסדות בארץ ובעולם
ההכרה בתרומה של השתתפות הקשישים לאיכות חייהם במוסדות ותפיסתה כתורמת להומניזציה של המוסד באות לידי ביטוי בתקנות ובחוקים המחייבים הקמת ועדי דיירים במספר ארצות. במדינות רבות בארצות-הברית חוקקו חוקים המחייבים את המוסדות לשתף את הקשישים באמצעות הקמת ועדי דיירים
דוקטורט – פרק א2 – השפעת הסביבה החיצונית והסביבה הפנימית על השתתפות הדיירים
א2. השפעת הסביבה החיצונית והסביבה הפנימית על השתתפות הדיירים
האתר עובר בימים אלו מתיחת פנים
על מנת להיות עוד יותר ידידותי למשתמש.
שמו החדש הוא "דיור זהב".
צוות האתר מאחל לכולם הרבה הנאה.
מצבים תפקודיים של קשיש ומגוון פתרונות
במדינת ישראל חיים כ-700,000 קשישים מהם כ-115,000 קשישים הנזקקים לסיעוד ועזרה בפעילויות היום-יום (Activities of Daily Living,ADL ). בפעילויות אלו נכללות הפעולות שאדם מבצע כחלק משגרת יומו על מנת לקיים אורח חיים תקין והן כוללות: הלבשה, אכילה,רחצה,ניידות וטיפול בהפרשות גוף . כאשר אנו מתבגרים, לעיתים אנו זקוקים לסיוע בפעילויות אלו ויכולתנו לבצע את הפעולות הוא גם המפתח על פיו קובעות הרשויות את מידת הסיוע הניתנת על פי המצב התפקודי שבו נמצא כל קשיש.
ההגדרות המקובלות במסגרות הטיפול בקשיש הן אחידות, ומטרתן לאפשר שפה משותפת של כל העוסקים בתחום.
נהוג להבחין בין מספר מצבים תפקודיים עיקריים:
עם התקדמות הגיל, קשישים רבים מתחילים לסבול מתשישות נפש. מדובר למעשה בהגדרה כללית עבור בעיות תפקודיות רחבות היקף – קוגניטיביות, נפשיות ותפקודיות, הנובעות מתפקוד לקוי של המוח. הפגיעה עשויה להיגרם עקב סיבות שונות, ונפוצה שבהן הינה דמנציה בעקבות אלצהיימר, פרקינסון או שבץ מוחי. במקרים אלו הקשיש אינו מסוגל לתפקד בכוחות עצמו ונדרש למסגרת מתאימה. המסגרות ההולמות הינן בתי אבות ייעודיים לתשושי נפש, המכירים ומטפלים בצרכים הפיזיים, הנפשיים והתפקודיים של מטופליהם ומקלים עליהם ככל האפשר.
תשישות נפש הינה מונח רפואי המתייחס לקשת רחבה של קשיים תפקודיים, אשר עשויים להתבטא במישור הנפשי, התפקודי והקוגניטיבי. מדובר בתופעה נפוצה ורווחת בקרב ציבור הקשישים, שמקורה על פי רוב בדמנציה הנובעת מפרקינסון, שבץ מוחי או מחלת האלצהיימר. כתוצאה מכך, האדם מתקשה מאוד ולמעשה אינו מסוגל עוד לתפקד באופן עצמאי, ועל כן יש לאתר עבורו מסגרת הולמת. את הפתרון מעניקים בתי אבות לתשושי נפש, בהם מועסקים צוותים רפואיים וסיעודיים בעלי הכשרה מקיפה בצרכי המטופלים ובהקלה עליהם. יחד עם זאת, באזור השרון פועלים עשרות בתי אבות המחזיקים מיטות ומחלקות ייעודיות לתשושי נפש, אשר נבדלים זה מזה בתנאים ובשירותים המוצעים.
כאשר מחפשים בית אבות חשוב לבצע את ההתאמות לצרכים ולפרמטרים הספציפיים המאפיינים את הקשיש ואת המשפחה.
הדגש בחיפוש הוא על בית האבות המתאים ביותר לקשת הרחבה של הקריטריונים שאנחנו מחפשים. מאמר זה יציג את הקריטריונים העיקריים בעת חיפוש בית אבות בהרצליה.
בתי אבות בהרצליה – סוגי מחלקות
דבר ראשון חשוב למצוא מקום המתאים למצב התפקודי של הקשיש. בכל בית אבות יכולות להיות מספר מחלקות המתאימות למצבים תפקודיים שונים. לכן, למעשה, כאשר אנחנו מחפשים בית אבות בהרצליה אנחנו מחפשים מחלקה מתאימה.
בתי האבות הנמצאים בראשון לציון נהנים מנוחות ההגעה והגישה המאפיינת מוסדות הממוקמים במרכז הארץ. למרות זאת, מוסדות אלו אינם מאופיינים בהמולה העירונית המאפיינת את מרכז הארץ והם לרוב טובלים בירק ומוקפים בגינה מטופחת המשמשת את הדיירים להתרגעות וטיולים. רוב בתי האבות מיועדים לקליטת מספר רב של קשישים ומכילים מספר מחלקות בהתאם – כאלו המיועדות לקשישים המסוגלים לתפקד באופן עצמאי וגם כאלו הצריכים עזרה רבה וצמודה יותר לצרכי היומיום. רוב בתי האבות בראשון לציון מכילים בין 3 ל-4 מחלקות על מנת להתאים את עצמם לצרכים המגוונים של קשישים שונים.
בכל הקשור לבתי אבות בארץ, ישנן מגוון אפשרויות לבחור מוסד המתאים ככל הניתן לצרכיו של הקשיש. על מנת להבין מהם בדיוק השירותים אותם מעניק המוסד ועל פי אילו קריטריונים כדאי לבחור את המסגרת הכוללת את הטיפול המתאים, יש להבחין בין רמת התפקוד השונות של הקשישים. על מנת לעשות זאת, ניתן להיעזר בהגדרות של משרד הבריאות, המבחינות בין קשישים המוגדרים כסיעודיים, תשושים, תשושי נפש, סיעודיים מורכבים, כאלו הצריכים השגחה רפואית קצרת מועד לצורך שיקום (למשל אחרי ניתוח או פרוצדורה רפואית אחרת), לבין מי שהוא עצמאי בתפקודו.
בתי האבות הנמצאים בקרית טבעון מתאימים לאוכלוסיות שונות ומגוונות של קשישים המחפשים מסגרת שתספק גם סביבה תומכת, חמה ואווירה ביתית וגם את ההשגחה לה הם נדרשים מבחינת מצבם המנטלי והגופני. בתי אבות אלו נבדלים בסוגי המחלקות אותן הם כוללים, וותק הפעילות של המוסד, הגופים המפקחים עליו, מספר המיטות הזמינות בכל מחלקה, כמו גם מגוון הפעילויות המוצעות לקשישים השוהים במקום, שירותים מוספים הזמינים להם, אנשי הצוות הרפואי או הטיפולי הנמצאים בבית האבות ועוד.
קוד משרד הבריאות לבתי אבות – בדיקה ללא עלות
קוד משרד הבריאות – משפחות רבות בהן יש קשיש בעל צרכים רפואיים או סיעודיים מבינות את הצורך שבהכנסתו למסגרת הכוללת את התמיכה והסעד המתאימים לו, אשר לא תמיד אפשריים בסביבה הביתית. על אף האווירה הביתית והתמיכה החמה אותה יכולים להעניק בני הבית המטפלים בקשיש, קיימים מצבים בהם יש צורך בעזרה רפואית מקצועית או בהשגחה קבועה אותם לא יכולים לספק בני המשפחה. על אף ההבנה כי הקשיש אכן זקוק למסגרת ההולמת את צרכיו, לא תמיד קל לגייס את המשאבים הכספיים על מנת לספק אותה, היות ובתי אבות גובים אלפי שקלים (ולפעמים עשרות אלפי שקלים) על שהות של חודש אחד ועבור משפחות רבות מדובר על סכומים הגבוהים מעבר ליכולתן.
בתי האבות של רשת אחוזת רובינשטיין ממוקמים במרכז הארץ ובאיזור השפלה. מדובר במוסדות מודרניים המאובזרים בציוד החדיש ביותר והמהווים חלק מהמוסדות הגדולים ביותר בארץ המיועדים למגוריהם של קשישים: בכל אחד מבתי האבות מאות מקומות מגורי קבע, המתחלקים בין סוגי מחלקות שונות המותאמות במיוחד לצרכיהם של קשישים. היות וצרכים אלו שונים במהותם בין קשישים המסוגלים לדאוג לעצמם באופן עצמאי ובין אלו הנדרשים לסיוע סיעודי צמוד על מנת לבצע פעולות יומיות בסיסיות (כגון קימה מהמיטה, הליכה למרחק קצר, רחצה ועוד), בתי האבות של הרשת מאויישים על ידי צוותים המיומנים בטיפול באוכלוסיות אלו.
לקבוצת "נווה עמית" בתי אבות הנמצאים באיזור ירושלים ובשפלה. הרשת רואה חשיבות גדולה במתן שירותים מקצועיים לאוכלוסיית הקשישים, כך שיוכלו להמשיך ככל הניתן בשגרת חייהם ולהנות משפע היתרונות הגלומים מחיי נוחות בגיל הזהב. אנשי המקצוע השונים העומדים לרשות הקשישים בבתי האבות אשר בבעלות רשת "נווה עמית" מבינים היטב את החשיבות שביצירת סביבה חמה ותומכת לקשיש, על מנת לא רק להקל עליו את המעבר לבית אבות אלא גם על מנת לתרום ככל הניתן לאיכות חיים גבוהה בקרב אוכלוסיה זו, תוך התחשבות מירבית בכבודם של הקשישים, תחומי העניין שלהם ורצונותיהם, כמו גם צרכי משפחתם ויקיריהם.
לרשת נאות אבי מספר בתי אבות הנמצאים ברחבי הארץ, באיזור המרכז והשפלה בעיקר: אור יהודה, אשקלון, תל אביב ונתיבות. בתי אבות אלו מציעים מגוון רחב של אפשרויות עבור קשישים השייכים לקבוצות שונות מבחינת התפקוד היומי שלהם, סוג העזרה לה הם נדרשים על מנת לתפקד, קרבה גיאוגרפית לבני משפחתם ועוד. בתי האבות מצויידים במיטב המכשור הרפואי הנדרש לע מנת לספק את צרכיהם של הקשישים המתגוררים בהם ולתת להם שירות רפואי ההולם את מצבם הגופני והרפואי, תוך התחשבות מירבית בתחושותיהם וכבודם.
רשת בית בלב כוללת עשרות בתי אבות הפזורים בכל רחבי הארץ ומיועדים לשרת את מגוון קהילות הקשישים, הנבדלות זו מזו מבחינת העדפותיהם הגיאוגרפיות, תחומי העניין, מצב בריאותי ומסוגלות נפשית ועוד. לרשת זו בתי אבות המוגדרים כדיור מוגן, בתי אבות שיקומיים או בתי אבות גריאטריים. המוסדות השונים כוללים מחלקות אשר מאובזרות בצורה המתאימה ביותר לאוכלוסייה הספציפית בה ההן מיועדות לטפל וכוללות את הצוות הרפואי והסיעודי המיומן ביותר למטרה זו.
רשת נאות מפעילה שורה של בתי חולים גריאטריים באיזורים שונים בארץ: בשפלה, בחיפה והקריות, באיזור חיפה ובשרון. מוסדות אלו כוללים מחלקות שונות אשר תוכננו על מנת להעניק לקשישים את השירות המתאים להם ביותר מבחינה רפואית, את המתקנים המתקדמים ביותר על מנת ליצור אווירה תומכת וחמה אך עם זאת גם עשירה בגירויים ומעניקה איכות חיים לה זקוקים קשישים אלו.
בתי האבות של הרשת ממוקמים באיזור הצפון, כאשר רובם מרוכזים באיזור חיפה והקריות. הרשת כוללת בתי אבות שיקומיים כמו גם גריאטריים, ובהם מחלקות לקשישים סיעודיים, קשישים עצמאיים, תשושים ותשושי נפש, כמו גם סיעודיים מורכבים הצריכים טיפול אינטנסיבי יותר והשגחה צמודה. בתי האבות של הרשת נבדלים אחד מהשני במספר המקומות אותם הם מציעים לדיירים, בכמות המחלקות ובפרמטרים נוספים כגון האפשרות לממן את שהות הקשיש במקום בעזרת זכאותו ל"קוד" של משרד הבריאות.
בתי האבות של רשת זו ממקומים בעיקר באיזור הצפון ומרכז הארץ: הוד השרון, חדרה, ראשון לציון ותל אביב. בממוצע, כל אחד מהמוסדות ערוך לקליטת מאות קשישים ושיכונם באחת מהמחקלות הפועלות בבתי אבות אלו. המחלקות השונות מותאמות היטב הן מבחינת הציוד הקיים בהן והן מבחינת הצוות הרפואי והסיעודי המטפלים בקשישים, על מנת להעניק להם את הטיפול המסור והתומך ביותר. ברובם המכריע של בתי האבות קיימות מחלקות שנועדו לשירותם של קשישים סיעודיים, קשישים עצמאיים, במחציתם ישנן מחלקה המתאימה לקשישים המוגדרים כסיעודיים מורכבים ואילו באחרים קיימות מחלקות לקשישים תשושים ותשושי נפש.
תפקיד העובדת הסוציאלית בבתי אבות סיעודיים חלק ב'
אחד מתפקידיה השונים של העובדת הסוציאלית היא שמירה על כבודם ופרטיותם של המטופלים במוסדות השיקום השונים. העובדת הסוציאלית תדאג לרווחתו של המטופל ותבטיח שמירה על זכויותיו, כבודו ופרטיותו מצד כל האנשים שבאים איתו במגע, הן על-ידי הצוות המטפל, והן על-ידי מטופלים אחרים ואף בני משפחה.
העובדת הסוציאלית תוודא את נוחיותו של המטופל בבית האבות ותדאג ליצירת מרחב פרטי ובו ימצאו חפציו האישיים של המטופל, וכן תדאג שלמטופל תינתן בחירה חופשית עד כמה שניתן בבחירת בגדיו, את מזונו ואת השתתפותו בפעילויות השונות המוצעות בבתי אבות.
בית חולים סיעודי או בית חולים גריאטרי מיועד לטיפול במחלות הזיקנה השונות. זהו בית חולים אשר בשונה מבית חולים רגיל מתמחה בטיפול בקשישים ובמחלות הקשורות לזיקנה.
בחירת בית חולים סיעודי
בתי האבות בנהריה נותנים מענה לאיזור גאוגרפי רחב של הגליל המערבי – מראש הנקרה בצפון ועד עכו בדרום וכן לכל יישובי הגליל המערבי. בתי אבות בנהריה מתאפיינים בסביבה עירונית עם כל השירותים הניתנים בעיר לרבות בית חולים קרוב, מרכזים מסחריים, פארקים, בתי מרקחת ואפילו טיילת לאורך הים.
על מנת למצוא בית אבות בנהריה המתאים לצרכים הספציפיים של המשפחה ושל הקשיש יש צורך לענות על מספר שאלות:
מהו מצבו התפקודי של הקשיש?
עם הזדקנות אוכלוסיית מקימי הקיבוצים נוצר צורך לטפל באותם אנשים ולספק להם את מסגרת טיפולית ותומכת.
בשל הצורך ההולך וגובר ובשל העובדה שהאוכלוסיה בקיבוצים מבוגרת אף יותר מאשר מחוץ לקיבוץ (13.6% קשישים מעל גיל 65 לעומת 9.7% בממוצע ארצי) הוקמו בקיבוצים בתי אבות סיעודיים.
בחירת הסיוע הטיפולי המתאים ביותר לקשיש כרוכה בהבנת המצב התפקודי שלו, בהכרות עם האפשרויות השונות המתאימות למצב זה ובהשוואה עניינית בין האפשרויות הללו. התאמת מסגרת המגורים ההולמת את הקשיש מערבת שיקולים רבים.
בפתח תקווה ניתן למצוא מספר סוגים של מוסדות המתאימים למגוריהם של קשישים: בתי אבות, בתי דיור מוגן, בתי חולים גריאטריים ועוד. השוני בין מוסדות אלו נובע לא רק בבחינת המחלקות המוצעות לדיירים, אלא בעיקר באופי הטיפול האפשרי לו זוכים הקשישים במקום, הנגזר מאופי מחלקות אלו. רוב המוסדות מכילים מחלקה המיועדת לטיפול ממושך בקשישים המוגדרים כסיעודיים, הדורשים השגחה צמודה ועזרה רבה בביצוע פעולות יומיות. מוסדות אלו כוללים לפעמים גם מחלקות המיועדות לקשישים העצמאיים בתפקודם היומי ואינם נדרשים כמעט לעזרה מצד הצוות הנמצא בבית האבות.
ברמת גן נמצאים מספר בתי אבות השייכים לרשתות וגופים שונים, אשר מתאימים לצרכים של אוכלוסיות מגוונות מאוד של קשישים הנזקקים לאופי שונה של עזרה והשגחה: קשישים המוגדרים כסיעודיים ונזקקים עקב כך לעזרה יומית ברחצה, החלפת בגדים, אכילה, התניידות וכו', קשישים המוגדרים כעצמאיים, קשישים אשר הינם תשושים או תשושי נפש (כלומר אינם מתמצאים בסביבתם, מפגינים אדישות לסובב אותם או תסמינים אחרים של חוסר תפקוד מנטלי הנגרם מתופעות נפשיות או מוחיות, חולפות או קבועות).
בבת ים יש מספר בתי אבות השונים זה מזה מבחינת גודל המחלקות כמו גם סוגי המחלקות הקיימות בהם ולאילו אוכלוסיות של קשישים מחלקות אלו מתאימות: סיעודיים, סיעודיים מורכבים, תשושים, תשושי נפש וכו'. הבדלים אלו הינם חשובים על מנת להבין איזה בית אבות הוא המתאים ביותר לקשיש מבחינת ההתאמה למצבו הפיזי והנפשי וסוגי הטיפולים כמו גם ההשגחה לה הוא נדרש. נוסף על כך, בני המשפחה יכולים לקבל ייעוץ הנוגע לנושאים שונים אחרים הנוגעים לבחירת בית האבות, כגון נוחות הנגישות אליו, סוגי הפעילויות המאורגנות בו, האוכלוסיה המתגוררת בו ועוד.
בכפר סבא פועלים בתי אבות שונים כמו גם מוסדות לדיור מוגן אשר מציעים קשת רחבה של אפשרויות לטיפול והשגחה רפואית בהתאם למחלקות הקיימות בהם, כאשר בחלק מהמוסדות קיימות מחלקות רבות ואילו בחלקם מחלקה אחת או שתיים.
בתי האבות בגבעתיים ערוכים לתת מענה למספר אוכלוסיות של קשישים, כאשר ישנו שוני בין המוסדות השונים מבחינה זו. חלקם מציעים מחלקה מסוג אחד (כזו המיועדת לקשישים תשושים או עצמאיים, כאשר בשני המקרים מדובר באוכלוסיית מבוגרים אשר אינה נדרשת לעזרה אינטנסיבית ביותר בחיי השגרה) ואילו אחרים כוללים מספר מחקות, אשר חלקן מיועדות לקשישים המוגדרים כסיעודיים או תשושי נפש הדורשים השגחה ועזרה רבה יותר.
מאמר זה מיועד למי שמחפש בית אבות בצפון ובו נרכז דגשים מיוחדים למציאת בית אבות על פי הצרכים הייחודיים של כל אחד. הגדרת בתי אבות בצפון מתייחסת לכל המקומות שהם מחוץ לחיפה והקריות באיזור הצפון.
חודש אפריל מצויין כחודש המודעות למחלת הפרקינסון. מחלת הפרקינסון, התוקפת בעיקר אנשים בגיל המבוגר, עלתה למודעות העולמית בעקבות מחלתו של השחקן האמריקאי-קנדי מייקל ג'יי פוקס לפני כ-20 שנה כשהוא רק בן 30.
תפקיד העובדת הסוציאלית בבתי אבות סיעודיים חלק א'
המעבר מחיים פרטיים בבית לחיים במסגרת מוסדית כמו בית אבות או בית חולים גריאטרי הוא שלב קשה ביותר הן עבור המטופל והן עבור בני משפחתו, במיוחד כאשר המעבר מלווה במגבלות פיזיות ומנטליות. המעבר לסביבה מוסדית מחולל שינוי משמעותי בחייו של המטופל ושל משפחתו וכרוך באובדן רב. בכדי לעזור למטופל ולמשפחתו להסתגל למצב החדש ולהיקלט באופן חלק לבית החולים הגריאטרי, תלווה את התהליך עובדת סוציאלית, שתהיה שותפה מלאה להשתלבותו של המטופל במוסד.
התמודדות עם פעילויות יומיומיות לקשיש תשוש נפש חלק ד'
חלק זה של סדרת המאמרים אודות דרכי ההתמודדות עם פעילויות יומיומיות של קשישים תשושי נפש ידון בהתמודדות עם האספקטים ההתנהגותיים של המחלה. במהלך שלבי המחלה האישיות של החולה עוברת שינוי והופכת להיות קיצונית יותר. בנוסף ישנם שינויי מצבי רוח תכופים המקשים על הטיפול בחולה.
תפקיד המנהל הרפואי בבית אבות סיעודי
בכל בית אבות סיעודי ישנו מנהל הרפואי, שעליו חלה האחריות על הטיפול הכוללני בבית האבות, וכן רופא הבית אשר נותן את הטיפול הראשוני למטופלים (את שני התפקידים יכול למלא אדם אחד). על שני בעלי התפקידים להיות בעלי רישיון עיסוק ברפואה בתוקף וכן בעלי ניסיון בתחום הגריאטריה.
המנהל הרפואי הוא חלק מהנהלת בית האבות, והוא האחראי להשתתפות הצוות הרב-מקצועי של בית האבות בביקורות ופיקוחים, וכן שיפור ותיקון השירות, במידת הצורך. בנוסף, אחראי המנהל הרפואי לקביעת מועדי פגישות עם משפחות המטופלים.
בבואנו לחפש בית אבות בחיפה חשוב להכיר את ההבדלים בין סוגי בתי האבות השונים על מנת שנוכל למצוא את ההתאמה הטובה ביותר לקשיש ולבני המשפחה. במאמר זה נסקור את הפתרונות השונים הקיימים ונציג למי מתאים כל אחד מהפתרונות.
חיפוש דיור מוגן בחיפה ובכלל הינו מאוד מבלבל. מהם דמי כניסה, מה עושים עם הפיקדון והאם חשוב שתהיה מחלקה סיעודית או לא חשוב – אלו רק חלק מהשאלות מעולם מושגים חדש ומבלבל. מאמר זה מכניס סדר בעולם המושגים ומהווה "שער כניסה" לעולם של הדיור המוגן.
הטיפול בבית אבות לתשושי נפש – חלק א'
הסממנים המוכרים ביותר למחלת האלצהיימר הינם ירידה ביכולת הקוגניטיבית במספר מישורים: ירידה ביכולת הזיכרון, חוסר התמצאות במרחב, בלבול בנוגע לזמן וכן הלאה. חלק ניכר מהקושי בטיפול בקשיש תשוש נפש לא נובע מההתמודדות עם סימפטומים אלו אלא עם המאפיינים ההתנהגותיים של המחלה – דיכאון, תוקפנות, שינויי מצב רוח קיצוניים ותכופי, מחשבות שוא והזיות.
במאמר זה נציג את שיטות הטיפול המקובלות בבתי האבות לתשושי נפש על מנת להתמודד עם המחלה. שיטות אלו יכולות לשמש גם בני משפחה אשר מטפלים בקשיש תשוש נפש בבית.
הטיפול בבית אבות לתשושי נפש – חלק ב'
מאמר זה מהווה המשך למאמר הטיפול בבית אבות לתשושי נפש – חלק א' וממשיך לסקור את דרכי הטיפול המקובלות בבתי אבות לתשושי נפש.
במאמר הקודם שפרסמנו על בתי אבות בשפלה פרסמנו עצות המיועדות לקשישים הזקוקים לסיוע כלשהו ברמת היומיום. החל מקשישים תשושים אשר זקוקים לסיוע קל ועד לקשישים במצב תפקודי סיעודי אשר אינם מסוגלים לבצע לבדם את מטלות היומיום וזקוקים לסיוע.
כאשר מדברים על בית אבות סיעודי מתכוונים למוסד אשר מכיל מחלקה סיעודית אשר נמצאת בפיקוח של משרד הבריאות. מחלקות סיעודיות קיימות במוסדות השונים המטפלים בקשישים: בתי חולים גריאטריים, בתי אבות וגם דיור מוגן.
מאמר זה, בנוסף לסקירת בתי האבות הסיעודיים באזור השרון יציג בפני הקורא את אפשרויות החיפוש המתקדמות באתר.
בבתי האבות בירושלים יש אווירה מיוחדת. מאמר זה יציג את כל אפשרויות הדיור המוסדי בבתי אבות בירושלים לגיל הזהב – החל בבתי אבות העונים על הצרכים של קשישים עצמאיים הרוצים בסך הכל מסגרת תומכת שתעניק להם את העצמאות להמשיך בשגרת חייהם, דרך בתי אבות (מעונות) המיועדים לקשישים תשושים ועצמאיים הזקוקים לסיוע בחלק מהפעולות היומיומיות שלהם כגון רחצה וכלה בבתי אבות סיעודיים המיועדים לקשישים אשר מצבם התפקודי מוגדר סיעודי והם זקוקים לעזרה רבה בפעולות היומיומיות שהם מבצעים.
בית אבות – הגדרה
בית אבות הינו פתרון דיור המיועד לקשישים במצבי תפקוד שונים.
לרוב, כאשר משתמשים במונח בית אבות (בשונה מבית אבות סיעודי) הכוונה היא למוסד עם מחלקה לקשישים עצמאיים ו/או תשושים הזקוקים למסגרת תומכת.
בית אבות – מחלקות
ישנן מספר סוגי מחלקות בבתי אבות. בכל מחלקה נמצאים קשישים בעלי מצב תפקודי מסויים.
דיור מוגן זהו סוג של פתרון דיור לבני גיל הזהב.
דיור זה מיועד לאנשים בני 60+, עצמאיים, המעוניינים במסגרת תומכת. הדיור המוגן מספק ביטחון פיזי, רפואי ומסגרת חברתית לאנשים השוהים בה. בחלק גדול מהבתים הגדולים, המכילים מעל 250 מקומות, ישנה גם מחלקה סיעודית המיועדת לקשישים אשר חלה ירידה במצבם התפקודי.
לרוב, התשלום יתחלק ל-2 חלקים: פיקדון ותשלום חודשי קבוע.
הפיקדון הוא סכום כסף משמעותי אשר נשחק במשך השנים הראשונות לשהייה בבית הדיור המוגן. בחלק מהבתים ישנה אפשרות להקטין את דמי הפיקדון ולהגדיל במקום את דמי התשלום החודשיים.
המעקב הרפואי השוטף הינו חלק חשוב ביותר בתוכנית הטיפולים של השוהים בבית אבות סיעודי. מעקב זה משמש הן כבסיס על פיו נקבעת תוכנית הטיפולים והן לצורכי מעקב. חשוב להכיר את הנהלים בנושא שכן כך ניתן לדעת למה לצפות מהטיפול בבית האבות.
בעת השהייה במחלקה סיעודית בתוך בית אבות או בבית דיור מוגן ישנו צורך לבצע מעקב רפואי שוטף. השגחה זו באה על מנת למנוע בעיות או סיבוכים אפשריים ולאבחן כל שינוי במצב המאושפז. למעקב זה, אם כן, ישנן 2 מטרות:
חיפוש אחר בית דיור מוגן במרכז יכול להיות מאוד מבלבל נוכח שלל האפשרויות הקיימות וההיצע הגדול הקיים בשוק. גם עולם המונחים מבלבל ולא תמיד יודעים מה חשוב יותר ועל מה כדאי לשים את הדגש. במאמר זה נסקור את האפשרויות הקיימות באזור המרכז אך חשוב מכך – נכניס סדר ונפשט את הדברים.
דיור מוגן – הגדרה
מערך התזונה בבתי אבות סיעודיים
אחד מהאספקטים החשובים ביותר בטיפול בקשישים סיעודיים הוא נושא התזונה. תזונה נכונה מהווה גורם טיפולי ומעלה בצורה משמעותית את איכות החיים של המטופל. בבית אבות סיעודי או בית אבות לתשושי נפש ישנה אוכלוסייה הנמצאת בסיכון להפחתה בצריכת המזון בעקבות תחלואה או ירידה בתפקוד.
על מנת לאפשר את המשך התזונה הנכונה והמתאימה לכל אחד מהשוהים בבית האבות יש לשלב בין מספר גורמים טיפוליים. בעלי תפקידים אלו אחראיים בסופו של דבר על הכנת הטיפול התזונתי ויישומו הלכה למעשה.
הגדרות:
חיפוש בתי אבות בבני ברק
חיפוש בתי אבות בבני ברק או בתי אבות באופן כללי, דורש מידע שעל בסיסו ניתן יהיה למצוא את בית האבות המתאים ביותר. אתר האינטרנט דיור זהב מאפשר למצוא מוסדות לפי מגוון קריטריונים ואף מאפשר להשוות ביניהם בטבלת השוואה. . כדי לסנן את בתי האבות לפי הקריטריונים השונים באתר משתמשים בתפריט הימני "חפש מוסד לפי קטגוריות". כדי לערוך את טבלת ההשוואה בין בתי האבות מוסיפים את המוסדות שהתקבלו בתוצאות החיפוש אל ה"מועדפים שלי" ואז מתוך תפריט "המועדפים שלי" בוחרים ליצור טבלת השוואה.
מציאת דיור מוגן העונה על כל הקריטריונים שאנו מחפשים אינה משימה פשוטה. ישנם מגוון בתי דיור מוגן שכל אחד מציע מגוון שירותים שונה וברמות מחירים שונות מאוד.
במאמר זה נסקור אילו קריטריונים חשוב לבחון לפני שמחליטים ומהו ההיצע של הדיור המוגן בשרון.
קרבה למשפחה
אנשים רבים עוברים לבתי דיור מוגן אשר נמצאים בסמיכות למשפחות כך שיוכלו להמשיך ולראות את הילדים והנכדים. שיקול נוסף הוא קרבה לחברים או בית דיור מוגן שבו נמצאים כבר חברים.
מחלקה סיעודית – דאגה לעתיד
מאמר זה מיועד לאנשים המעוניינים למצוא בית אבות בנתניה. חיפוש בית אבות אינו דבר פשוט, יש לוודא שהמוסד שמחפשים עונה על קשת רחבה של קריטריונים ובכללם איזור גיאוגרפי.
יש לוודא כי קיימת מחלקה המתאימה למצבו התפקודי של הקשיש.
במאמר זה נסקור את בתי האבות בנתניה לפי המחלקות השונות אך יש להביא בחשבון שכאשר הדבר נוגע לאנשים היקרים לנו – אין תחליף לייעוץ מקצועי. אנחנו מציעים שירות של ייעוץ והכוונה לבתי אבות בנתניה ובכל הארץ, 24 שעות ביממה וכל זאת ללא עלות וללא כל התחייבות.
ככל שמזדקנים הסבירות ללקות בדמנציה (שיטיון) עולה. דמנציה הינה ירידה ביכולת התפקודית המנטילת של המוח המתבטאת בירידה חדה בזיכרון שמאופיינת בתחילתה בלקות בזיכרון לטווח קצר, חוסר התמצאות במרחב ובזמן ולבסוף חוסר יכולת לבצע את מטלות היומיום.
הגורם המרכזי לדמנציה הינה מחלת האלצהיימר אשר שכיחותה עולה בצורה חדה ככל שמתקדמים בגיל. גורמים נוספים יכולים להיות שבצים במוח, פרקינסון וכו'.
חשוב לזכור כי המדובר באנומליה ולא במצב תקין, למרות שהשכיחות בגילאים המופלגים גבוהה.
כאשר מחפשים בתי אבות לתשושי נפש ישנן מספר אלטרנטיבות.
הישארות בבית
הרבה פעמים אנחנו נתקלים במונח בית אבות סיעודי ולא יודעים להגיד האם זוהי המסגרת המתאימה ביותר עבור הקרובים לנו. במאמר זה נסקור מהם בתי אבות סיעודיים, למי הם מתאימים ויתרונות וחסרונות לעומת מסגרות אחרות
מהם בתי אבות סיעודיים?
בתי אבות סיעודיים אלו בתי אבות המכילים מחלקה סיעודית המיועדת לקשישים אשר מצבם התפקודי מוגדר כסיעודי. הגדרת המצב התפקודי נעשה על פי היכולת לעמוד בששת מטלות היומיום הבסיסיות ביותר:
אכילה ושתיה
היכולת להתלבש ולפשוט בגדים
לשכב ולקום ממצב שכיבה
עשיית צרכים
הליכה עצמאית
רחצה עצמאית
כאשר מחפשים פתרון דיור לקשישים עצמאיים ותשושים – בתי אבות במרכז יש לחשוב על מכלול השיקולים שבבחירת המקום. ישנן אפשרויות רבות המתאימות לצרכים השונים של האנשים ויש לתפור פתרון לכל צורך באופן שיענה על הצורך הזה בצורה הטובה ביותר.
בתי אבות במרכז לעצמאיים ותשושים
באיזור המרכז ישנם כ-42 בתי אבות המיועדים לעצמאיים ותשושים המגוונים בסוג השירותים שהם מציעים, במחלקות הנוספות הקיימות בהם, ברמת המחירים וכן הלאה. חלוקת המוסדות לתשושים ועצמאיים באיזור המרכז לפי ערים:
* 13 בתי אבות בתל אביב
* 8 בתי אבות ברמת גן
חיפוש בתי אבות בתל אביב
כאשר מחפשים בתי אבות בתל אביב חשוב לאסוף מידע נרחב ככל האפשר. בעזרת אתר האינטרנט דיור זהב ניתן לסנן בתי אבות לפי פרמטרים שונים ולהשוות ביניהם. מידע זה מסייע בעת תהליך קבלת ההחלטה איזה בית אבות הוא המתאים ביותר. סינון תוצאות החיפוש נעשה באמצעות התפריט הימני "חפש מוסד לפי קטגוריות". על מנת להשוות בין המוסדות השונים יש להוסיף אותם ל"מועדפים שלי" ומה"מועדפים שלי" ליצור טבלת השוואה.
קשישים תשושי נפש החולים באלצהיימר או במחלות דמנציה אחרות מאבדים את היכולת להתנהל בכוחות עצמם ואת יכולת השיפוט בעניינים כספיים ובהחלטות הנוגעות לאופן הטיפול בהם ובמקרים רבים נוצר צורך למנות אפוטרופוס לחולה. עם התקדמות המחלה אין ברירה אלא לנהל עבור החולה את רכושו ואת חייו למעשה.
למשל, במקרים רבים קיים הצורך לתת את הטיפול לקשיש בתוך מסגרת של בית אבות אולם ישנה התנגדות לכך מצד הקשיש, במיוחד אם מדובר בבתי אבות לתשושי נפש.
התניידות בבתי אבות בעזרת קלנועית
הקלנועית היא רכב חשמלי קטן המיועד לאדם אחד או שניים שהשימוש בו בקרב בני גיל הזהב צובר פופולריות בשנים האחרונות.
מה הם יתרונות השימוש בקלנועית בתוך בית אבות?
* זהו רכב זול יחסית אשר גם עלויות התפעול השוטפות שלו אינן יקרות
* הוא אינו מזהם בגלל שהוא מונע על ידי מצבר חשמלי
* אין צורך ברישיון נהיגה או בטסט
* זהו רכב קומפקטי היכול לנוע בשבילים של כל בית אבות או בית דיור מוגן בקלות
מה הם חסרונות השימוש בקלנועית?
כאשר אנו נאלצים להשאיר את יקירנו בבית אבות סיעודי, אנו מתמלאים בחששות לגבי איכות החיים של האדם הקרוב אלינו, לגבי הטיפול הרפואי, המצב החברתי, וכן איכות המזון אותו יקבל וטיבו.
טיפול תזונתי תומך ומעקב של תזונאית (דיאטנית) מונעים את הידרדרות מצבו של הקשיש ומשפרים את מצבו הבריאותי ואיכות חייו.
בימים אלו מונחת על שולחן ועדת העבודה הרווחה והבריאות הצעת חוק הדיור המוגן לצורך גיבוש הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית בכנסת.
תחום הדיור המוגן בניגוד לתחום בתי אבות הוא תחום שאינו מפוקח כיום על ידי אף גורם ממשלתי והחשש הקיים אצל המחוקק שהעלה את הצעת החוק הוא מפני מצב בו כספי הפיקדון של דיירי הדיור המוגן יילכו לאיבוד כתוצאה מקריסה כלכלית של בית הדיור המוגן בו הם שוהים.
על מנת להבין מה הרציונל שעומד מאחורי הצעת החוק, חשוב להכיר את דרך התשלום לבתי הדיור המוגן. התשלום כיום ברוב רובם של המקרים מתחלק ל-2:
משרד עורכי דין אופיר טשורני ושות'
אפשרויות מימון בית אבות לתשושי נפש
אשפוז בבית אבות לתשושי נפש הינו הוצאה חודשית לא מבוטלת המקשה על משפחת החולה. על מנת לקבל מימון ממשרד הבריאות יש צורך לפנות ללשכת הבריאות באיזור המגורים ולהגיש בקשה לעזרה במימון האשפוז (נקרא גם קבלת קוד אשפוז ממשרד הבריאות). לחצו כדי ללמוד עוד
בית אבות לתשושי נפש – תהליך האשפוז
מחלת האלצהיימר ושאר מחלות הדמנציה הינן מחלות ניווניות של המוח המתפתחות לאיטן עם השנים. הטיפול בחולים מהווה מעמסה פיזית ונפשית ובשלב מסויים חלק מן האנשים יכולים למצוא פתרון באשפוז סיעודי בבית אבות לתשושי נפש. תהליך האשפוז הינו תהליך לא פשוט בפני עצמו ומלווה במקרים רבים בתחושות אשם כלפיי החולה, למרות שלעתים בית אבות לתשושי נפש הוא המקום בו הוא יקבל את הטיפול הטוב ביותר עבורו. הצוות המטפל בבית האבות הינו צוות מיומן בטיפול במחלה ומעניק טיפול מקצועי בהתאם לצרכי החולים ולעתים קרובות טיפול זה יהיה טוב יותר מהטיפול שהחולה מקבל בבית.
דיור מוגן, בשונה מבתי אבות, הינה מסגרת דיור המיועדת לאנשים בני גיל הזהב, עצמאיים מבחינה תפקודית, המחפשים מסגרת חברתית, רפואית ותומכת לחיות בה. לאחרונה ניתן להבחין במגמה הולכת וגדלה של דיור מוגן יוקרתי אשר נותן לדייריו שירותים שהם הרבה יותר מהסטנדרט המקובל בתמורה למחירים גבוהים יותר.
מהם השירותים שמעניק דיור מוגן?
התמודדות עם פעילויות יומיומיות לקשיש תשוש נפש חלק ה'
החלק האחרון של המאמר על דרכי ההתמודדות עם פעילויות יומיומיות של חולי אלצהיימר ידון בעיקר בבעיות התהגותיות וכיצד בתי אבות לתשושי נפש מתמודדים איתם.
התמודדות עם פעילויות יומיומיות לקשיש תשוש נפש חלק ד'
חלק זה של סדרת המאמרים אודות דרכי ההתמודדות עם פעילויות יומיומיות של קשישים תשושי נפש ידון בהתמודדות עם האספקטים ההתנהגותיים של המחלה. במהלך שלבי המחלה האישיות של החולה עוברת שינוי והופכת להיות קיצונית יותר. בנוסף ישנם שינויי מצבי רוח תכופים המקשים על הטיפול בחולה.
התמודדות עם פעילויות יומיומיות לקשיש תשוש נפש חלק ג'
מאמר זה בהמשך ל-2 המאמרים שקדמו לו ימשיך לתאר דרכי התמודדות עם מחלת האלצהיימר, כפי שבתי אבות לתשושי נפש מיישמים בשיטות הטיפול שלהם. ההתמודדות עם קשיש תשוש נפש אינה פשוטה – שינויי מצב רוח, דיכאון, ירידה בכל התפקודים המנטליים הינם חלק מהפנים של המחלה ומשך המחלה הארוך כמו גם הירידה ההדרגתית ביכולות יוצרת עומס נפשי גדול מאוד על המטפל. במדריך זה נמשיך לתאר כיצד ניתן להתמודד עם הקשיים השונים הנגרמים בעקבות המחלה.
התמודדות עם פעילויות יומיומיות לקשיש תשוש נפש חלק ב'
כפי הוזכר בחלק הראשון של המאמר מחלת האלצהיימר הינה מחלה המתפתחת בקצב איטי ועם התפתחות המחלה חשוב לאפשר לקשיש תשוש הנפש לבצע את הפעולות שהוא עדיין מסוגל לבצע וזאת מבלי שייפגע בעצמו או בסביבה. מתן אפשרות מירבית לעצמאות נותנת תחושת ערך וכבוד ומאפשרת להתמודד עם הדיכאון הקליני שמלווה במקרים רבים את המחלה.
התמודדות עם פעילויות יומיומיות לקשיש תשוש נפש
מחלת האלצהיימר כמו מחלות דמנציה אחרות הינה מחלה המתפתחת במשך שנים והנסיגה ביכולת הקוגניטיבית הינה הדרגתית. לאורך שלבי המחלה חשוב לשמור על עצמאות הקשיש בביצוע הפעולות שהוא רגיל לבצע עד כמה שניתן אולם חשוב לשמור גם על בטיחות הקשיש ולהשגיח שהוא אינו פוגע, שלא במתכוון, בעצמו או בסביבה בעת ביצוע פעולות אלה.
הנחיות אלו מיושמות בכל בית אבות לתשושי נפש אולם הן מיועדות גם לקשישים שעדיין נמצאים בביתם וההשגחה עליהם נעשית על ידי המשפחה או על ידי עובד זר.
בית אבות לתשושי נפש ואיכות חייו של המטופל
המחלות הדמנטיות ובראשן אלצהיימר הינן מחלות הנמשכות זמן רב וההתדרדרות של מצב החולה במחלה הינה איטית. ברוב המקרים התהליך הניווני לוקח שנים ארוכות. הטיפול בחולה במחלת האלצהיימר אינו פשוט כלל ועיקר וגורר קשיים פיזיים, נפשיים ורגשיים.
להלן סקירה של עשרת הסימפטומים השכיחים של מחלת האלצהיימר שהיא הגורם השכיח ביותר לדמנציה (שיטיון) בקרב האוכלוסיה המבוגרת. בתי אבות המטפלים בחולי אלצהיימר נקראים בתי אבות לתשושי נפש והם ערוכים להתמודד עם מגוון תסמיני המחלה על מנת לשפר ככל הניתן את איכות חייהם של החולים.
שימוש בקנאביס רפואי בבתי אבות סיעודיים
לאחרונה התפרסם על טיפול פורץ דרך שנעשה בבית האבות הסיעודי בקיבוץ נען.
מדובר על שימוש קבוע בקנאביס (מריחואנה) במרשם רופא של השוהים במקום בתור אמצעי טיפול קבוע.
בזמן האחרון ניתן להבחין בשינוי מגמה בפתרונות הדיור המוצעים לבני גיל הזהב.
אם בעבר ניתן היה להבחין בצורה ברורה בין סוגי המוסדות השונים, הרי שכיום הבחנה זו הולכת ומיטשטשת וישנם מוסדות רבים המשלבים פתרונות שונים תחת קורת גג אחת.
החלוקה המקובלת של המוסדות לשהייה ממושכת לבני גיל הזהב הינה:
מעבר לבית אבות סיעודי מבית חולים כללי
כאשר מטופל משתחרר מבית החולים כשמצבו הוא סיעודי נדרשת התארגנות שלו ושל המשפחה על מנת להתמודד עם המצב החדש. במקרים רבים הדבר נעשה מתוך לחץ של זמן שכן בתי החולים הכלליים אינם משאירים לאשפוז ממושך מטופלים אשר אינם זקוקים לטיפול הרפואי שמעניק בית החולים אלא טיפול סיעודי ממושך.
על מנת להתמודד עם המצב החדש ישנם צורך "ללמוד את הנושא" בזמן קצר ביותר ולדעת מי הם נותני השירותים שאליהם ניתן לפנות וכיצד לפנות אליהם לקבלת סיוע. ישנם מספר חלופות העומדות לרשות המטופל ובני משפחתו –
בית אבות – מה כולל המעקב הרפואי?
קשישים שוהים בבית אבות סיעודי לזמן ארוך, דבר המצריך טיפול רפואי צמוד. חלק מחבילת הטיפול כוללת מעקב רפואי ובדיקה תקופתית יזומה, כפי שנקבע בהנחיות משרד הבריאות. מטרת הבדיקה היא לאפשר תוכנית טיפול עדכנית שתבטיח את השגת היעדים שנקבעו ושמירה על יכולות המטופל במידת האפשר.
מאמר זה מתייחס לבדיקה הרפואית התקופתית היזומה המתבצעת במחלקה הסיעודית של בית אבות או מוסד דיור מוגן.
אחריות ביצוע הבדיקה התקופתית היזומה
בית אבות סיעודי – מילון מונחים
תוכנית הטיפול – מסגרת ההתערבות הטיפולית המתבצעת בבתי אבות סיעודיים בעקבות הערכות מצב הנעשות בעת האשפוז במחלקה הסיעודית ובאופן תקופתי. תוכנית זה מגדירה הן את יעדי הטיפול, מסגרת הזמנים לביצוע וחלוקת אחריות הביצוע בין הגורמים השונים.
מעקב שוטף – מעקב צוות בית אבות אחרי תוכנית הטיפול באופן שמאבחן בעיות חדשות ומעדכן את תוכנית הטיפול בהתאם.
הגדרות המצב התפקודי לשוהים בבית אבות
במאמר זה נסקור את הגדרות המצבים התפקודיים של קשישים השוהים בבתי האבות השונים. מטרת המאמר היא לעשות סדר בעולם מושגים מבלבל ולעזור להבין את עולם המונחים של בית האבות.
עצמאי – קשיש אשר מסוגל לבצע בכוחות עצמו את מטלות היומיום ואינו זקוק לסיוע לשם כך.
תשוש – קשיש אשר עקב נסיגה ביכולות שלו נזקק לסיוע בחלק מפעולות היומיום.
במאמר זה נציג את זכויות המטופל השוהה בבית אבות. חשוב להכיר את לשון החוק ואת הזכויות הקבועות בו על מנת שניתן יהיה לדאוג לממש את זכויות השוהים בבית האבות.
בתי אבות לתשושי נפש – תהליך הכניסה
קשישים הסובלים מדמנציה חשים ירידה בתפקוד הקוגניטיבי ולשם כך נזקקים למסגרת שתוכל לסייע להם להתמודד עם הליקויים ביכולת הפיזית, המנטלית, החברתית והנפשית. תהליך הכניסה לבתי אבות לתשושי נפש שונה מכניסה לבית אבות סיעודי בכך שתהליך הכניסה עצמו עלול לגרום להחרפה בכל הקשור לתפקודים של הקשיש.
חלק מתהליך הכניסה הוא שיתוף מלא של המשפחה בתהליך וזה מהווה גורם חשוב ביותר בהצלחת הכניסה וההסתגלות של הקשיש לבית אבות לתשושי נפש.
בתי אבות לתשושי נפש – מושגי יסוד
בית אבות סיעודי – תהליך הכניסה
תהליך המעבר מהבית ומהסביבה המוכרת לתוך מסגרת חדשה כבית אבות סיעודי עלול להיתפס כתהליך קשה ואף טראומתי הן למשפחת הקשיש ולקשיש עצמו. על מנת להפוך את התהליך הזה ואת המעבר לבית האבות חשוב מאוד שהצוות המקצועי במקום יהיה קשוב ואמפתי לצרכים של המטופל ושל בני משפחתו. תהליך זה צריך להיות בשיתוף המשפחה על מנת להקל עליו ככל האפשר.
בית אבות סיעודי – מושגי יסוד בתהליך הקליטה
תחום התזונה בבית האבות מהווה חלק מהטיפול הכולל שם. התזונה איננה רק הכרח יומיומי שיש למלא אלא אמצעי טיפולי, באמצעותו ניתן לשפר את רמת החיים של הקשישים השוהים במקום ומהווה פקטור בריאותי.
תפקיד הדיאטנית, מלבד האמור לעיל כנותנת שירות של טיפול לקשישים, הינו גם לייעץ למערך ההזנה של בית האבות ומתוך כך כפופה היא למנהל בית האבות.
דיאטנית בבית אבות
דיאטנית יכולה להיות מי שסיימה תואר ראשון במדעי התזונה מכל מכללה או אוניברסיטה מוכרת ובנוסף עברה הכשרה מעשית בדיאטטיקה תוך קבלת תעודה המכירה בכך ממשרד הבריאות.
פיקוח משרד הרווחה על בתי אבות ודיור מוגן
כ-4% מהקשישים בישראל מתגוררים במסגרת חוץ ביתית המפוקחת על ידי משרד הרווחה או משרד הבריאות. זאת בעקבות אובדן היכולת לדאוג לעצמם או הרצון להיות תחת מסגרת מוגנת יותר מאשר הבית.
משרד הרווחה מפקח על בתי אבות לעצמאיים ותשושים וכן על הדיור המוגן הציבורי שאותם נסקור במאמר זה.
בתי אבות
ישנם בארץ מאות בתי אבות עם מחלקות לעצמאיים ותשושים שנותנים שירות לצרכים המגוונים של הקשישים המתגוררים בהם. בתי אבות אלו המוגדרים בחוק כ"מעונות", חייבים ברישיון ובפיקוח של משרד הרווחה על ידי השירות לזקן.
רוצים למצוא את בית האבות המתאים ביותר באזור השרון ולא יודעים מהיכן להתחיל? לאילו פרמטרים חשוב לשים לב במהלך תהליך הבחירה? איך מתאימים בית אבות לצרכים הספציפיים של הקשיש ולא פחות חשוב – של המשפחה? מהן אפשרויות המימון העומדות בפנינו?
תהליך בחירת בית אבות בשרון
בית אבות סיעודי – למי הוא מיועד
מהו בית אבות סיעודי? איך הוא שונה מבית אבות רגיל? מה ההבדל בין בית אבות סיעודי לבין מחלקה סיעודית בבית דיור מוגן?
במאמר הבא נעשה קצת סדר בעולם המונחים המבלבל הזה, נענה על השאלות שהוצגו למעלה ועוד.
בית אבות סיעודי – הגדרה
בית אבות סיעודי הוא בית אבות אשר מכיל מחלקה סיעודית.
למי מיועדת המחלקה הסיעודית?
המחלקה הסיעודית מיועדת לקשישים אשר מצבם התפקודי הוגדר כסיעודי.
הגדרה זו באה לאחר שעשו מבחן ADL – מבחן הבודק את היכולת שלהם לבצע פעולות יומיום.
פעולות אלו כוללות:
טיפול בחולי אלצהיימר בבית אבות לתשושי נפש
תרופות נפוצות לטיפול בתשושי נפש
רוב סוגי הדמנציה ובכללם אלצהיימר אינם ניתנים לריפוי. ישנן תרופות כדוגמת טאקרין אשר יכולות לסייע במקרים מסויימים אולם גוררות עימן תופעות לוואי. ישנן תרופות אחרות כגון דונפזיל אשר תופעות הלוואי בהן פחותות ועשויות אף הן להאט את מהלך המחלה.
ישנן תרופות אשר אפקטיביות במהלך השלבים הראשונים של המחלה כדגמאת איבופרופן.
טיפול בסימפטומים
מחלת האלצהיימר הינה אחד הגורמים לדמנציה בקרב קשישים. דמנציה, או בשמה העברי שיטיון, הינה ירידה משמעותית ביכולת המנטלית, אובדן זיכרון, חוסר התמצאות ובשלבי המחלה המתקדמים ניוון של האישיות.
תחילת מחלת האלצהיימר
הגורמים לדמנציה (שיטיון) בקרב קשישים
רקע
דמנציה הינה ירידה ביכולת הקוגניטיבית, הזיכרון, ההתמצאות בסביבה והשיפוט. ירידה זו מתקדמת לאט וברוב המקרים תוך התנוונות האישיות.
בדרך כלל תופיע דמנציה בקרב אוכלוסיית האנשים מעל גיל 60. חשוב לציין כי דמנציה אינה חלק נורמלי של תהליך ההזדקנות, אלא מחלה. תהליך ההזדקנות אכן מלווה תמיד בירידה ביכולת המנטלית, אובדן זיכרון מסויים (במיוחד זיכרון לטווח קצר) וירידה ביכולת הלמידה. שינויים נורמליים אלה אינם פוגעים ביכולת התפקוד של הקשישים. הכינוי המקובל לתיאור התופעות הנורמליות של ירידה בקוגניציה הינו "שכחה שפירה של זקנה".
משרד הרווחה – שירותים עבור קשישים עצמאיים ותשושים
הזדקנות הינה חלק בלתי נפרד ממארג החיים שלנו. תהליך זה מלווה לא פעם בקשיים רבים אותו חווים הן הקשיש והן בני משפחתו. מכאן נובעת החשיבות המרובה שלקשיש תהיה סביבה תומכת שתאפשר לו להשיג את כל צרכיו הפיזיים, החברתיים, התעסוקתיים וכו'.
במשרד הרווחה קיימת היחידה לשירות למען הזקן שתפקידה הוא לספק את השירותים הנ"ל ולפקח על נותני השירותים השונים.
סיוע בבית
ריפוי בעיסוק בבתי אבות סיעודיים
בתי האבות שבהם מחלקה סיעודית ומחלקה לתשושי נפש הינם מוסדות המנסים לעזור לקשיש להגיע לפעילות מרבית ומיטבית בתחומי העיסוק בסביבת חייו. המוסדות השונים נעזרים בריפוי בעיסוק לשם השגת מטרה זו. שירות הריפוי בעיסוק פועל כחלק משירות הבריאות הניתנים בבית האבות.
הקשיש יאובחן ע"י המרפא בעיסוק, אשר יעריך את כישוריו ויכולותיו התפקודיות לשם קביעת מצבו הפיזי, הקוגניטיבי, הרגשי-נפשי והחברתי וכך יבחנו יכולותיו וצרכיו של הקשיש לשם התאמת טיפול אישי.
בתי אבות ומוסדות דיור מוגן כסביבה מוגנת
הסביבה בה נמצא האדם הקשיש חייבת להיות הסביבה המוגנת שלו, שבה הוא צריך להיות בטוח. לא פעם שמענו על קשיש שנפל או החליק בביתו אם מחוסר תשומת לב, גורמים סביבתיים שונים או אפילו עקב השפעת תרופות. מקרי נפילה בגילאים אלה עלולים לגרום לנזק בלתי הפיך ולשיקום ממושך, ולכן עלינו לדאוג לאהובינו לסביבה בטוחה ככל שניתן.
גורמי הנפילות משתנים מאדם לאדם ועלולים לכלול בתוכם נפילות עקב מפגעים סביבתיים, ירידה בראייה או בשמיעה, ירידה בכוח השרירים, ביציבות ובשיווי המשקל וכן תופעות לוואי של תרופות שונות.
התאמת הסביבה למתגורר בבית אבות או דיור מוגן
אחד האספקטים החשובים ביותר כאשר נכנסים לבית אבות
או דיור מוגן הוא התאמת סביבת המגורים לצרכים ולמגבלות של הדיירים
קרא עוד »
ייעוץ והכוונה במציאת בית אבות סיעודי – חלק ב'
בחלק זה של המאמר נמשיך לסקור את הדגשים השונים במציאת בית אבות סיעודי.
קריטריון חשוב הוא הנושא הכספי. מהי עלות האשפוז החודשית במקום? האם ניתן לקבל מימון ממשרד הבריאות? (מה שמכונה – קבלת "קוד" של משרד הבריאות). האם במקרה שאנחנו מחכים ל"קוד", בזמן ההמתנה (שיכולה להימשך מספר חודשים) ניתן להכניס את האדם בתשלום חלקי – מושג הנקרא "טרום קוד". ישנם בתי אבות אשר מוכנים לשכן את האדם עוד לפני קבלת הקוד בתשלום חלקי. תהליך קבלת ה"קוד" ממשרד הבריאות הינו תהליך ארוך ובירוקרטי. ייעוץ והכוונה נכונים במהלך תהליך זה יכולים לקצר אותו משמעותית ולהקל על המשפחות במהלכו.
ייעוץ והכוונה במציאת בית אבות סיעודי – חלק א'
מציאת בית אבות סיעודי עבור הקרובים לנו אינה משימה קלה. ישנם המון צרכים שצריך לשים עליהם דגש ולדאוג שהם מתמלאים. ישנם הצרכים הפיזיים של האדם עבורו אנחנו מחפשים מקום. בנוסף אליהם ישנם הצרכים הנפשיים והחברתיים של אותו אדם, הצרכים שלנו, הקרובים לו ואילוצים שונים כגון נגישות המקום, הקרבה אלינו והיכולת שלנו לבקר שם וכו,
דיור מוגן ציבורי – סקירה היסטורית
לגל העלייה הגדול מברית המועצות בסוף שנות השמונים ותחילת שנות התשעים היו השלכות מרכזיות בפיתוח מכלול השירותים הציבוריים לקשישים בישראל. שיעור הקשישים בקרב אוכלוסיה זו היה גבוה לעומת שיעור הקשישים אצל האוכלוסיה הותיקה (13.3% לעומת פחות מ10%) – דבר שגרר גידול של כ-17% בשיעור הקשישים בישראל. גידול מהיר זה דרש הרחבה של סל השירותים שניתן עד אותו הזמן. אחד מהשירותים הללו היה דיור מוגן ציבורי.
בנוסף למספר הגבוהה גם המאפיינים של קשישים עולים שונים במידה ניכרת מקשישים ותיקים ואופי השימוש שלהם בשירותים השונים שונה אף הוא.
עמותות למען הזקן – הרצף הטיפולי בין הבית לבית אבות
תפקיד העמותות למען הזקן הוא להוות אמצעי לוקאלי לאיפיון, פיתוח ומימוש שירותים המיועדים לאוכלוסיית הזקנים במקום בו היא פועלת.
העמותות הינן כלי מרכזי אשר בעזרתו יוזמת אשל (האגודה לתכנון ולפיתוח שירותים למען הזקן) שירותים לוקאליים לקשיש. בהרבה יישובים העמותה הינה כלי מרכזי באספקת השירותים השונים לקשישים ביישוב בו היא פועלת.
ישנן למעלנ מ-100 עמותות מקומיות למען הזקן אשר מופעלות בצורה וולונטרית בעיקר על ידי הקשישים עצמם באותו היישוב. שירותים שעמותות אלו מפעילות הינם: דיור מוגן, מרכזי יום, טיפולים בבית ועוד.
אודות חברת עמיגור
עמיגור הוקמה בשנת 1972 על ידי הסוכנות היהודית וכיום מפעילה דיור ציבורי בכל הארץ. זוהי למעשה החברה הגדולה ביותר בארץ כיום בתחום בתי דיור מוגן ציבורי.
בדיור הציבורי של עמיגור משתכנים בסה"כ כ-60,000 אנשים בכ-22,000 דירות. עבור הדיור המוגן הציבורי ישנם 55 בתים המכילים כ-6000 דירות ובהן כ-7000 קשישים עצמאיים – אשר רובם עולים חדשים. לעמיגור פריסה רחבה בכל הארץ הכוללת דיור מוגן במרכז, דיור מוגן בשרון, דיור מוגן בצפון ועוד.
היסטוריה
להלן מספר מונחים אשר יסייעו לנו להבין טוב יותר את המושגים בהם משתמשות חברות הביטוח בחוזה ההתקשרות איתנו (הפוליסה)
פוליסה
זהו אותו הסכם בין החברה המבטחת לאדם הרוכש ממנה את הביטוח.
תקופת הביטוח
במאמר הקודם סקרנו מושגי יסוד בתחום הסיעוד. אך מהו ביטוח הסיעודי? כיצד ניתן לרכוש אותו ולאילו פרמטרים יש לשים דגש בעת רכישת הפוליסה?
ביטוח סיעודי
זהו הסכם (פוליסת ביטוח) הנערך מול החברת המבטחת (חברת הביטוח). פוליסה זו קובעת את התשלום החודשי אותו יעביר אדם לחברה המבטחת ובתמורה חברת הביטוח מתחייבת שבמידה והאדם זקוק לאשפוז בבתי אבות או טיפול בבית כגון הבאת עובד זר היא תשתתף במימון.
כיצד רוכשים את הביטוח?
היום בשוק ישנן המון חברות ביטוח המציעות ביטוח סיעודי עם כיסויים שונים ובעלויות שונות. על מנת שנוכל לבחון את הכיסוי הביטוחי כראוי עלינו להכיר תחילה את עולם המושגים שבו משתמשות חברות הביטוח.
מי מוגדר סיעודי?
קשיש סיעודי הוא קשיש אשר אינו מסוגל לבצע את פעולות היומיום לבדו ולשם כך הוא צריך סיוע. פעולות היומיום מורכבות מאוסף של 6 פעולות בסיסיות: קימה ושכיבה, התלבשות והתפשטות, רחצה, אכילה ושתיה, הליכה ושליטה על הסוגרים. מעבר להגדרה זו, גם זקן עם דמנציה המוגדר תשוש נפש ייחשב סיעודי אף הוא.
זכויות הדייר בבית אבות סיעודי – חלק ב'
בחלק הקודם של המאמר סקרנו את השירותים המגיעים לדייר השוהה במוסד בית אבות סיעודי. בחלק הזה נסקור את הזכויות המוקנות לו.
הזכות לפרטיות ולכבוד
– לכל מאושפז במחלקה סיעודית ישנה הזכות הבסיסית שינהגו בו בכבוד ושהצוות המטפל בו יפנה אליו בנימוס ובאופן מכובד.
– לכל אדם ישנה הזכות באיזה שם הוא רוצה להיקרא – שם משפחה, שם פרטי, בתוספת תואר (ד"ר, מר, גב' וכו'). דוגמאות – מר גורביץ', שרה, ד"ר אליהו וכו'.
– בכל טיפול שמורה הזכות והחובה להגן על פרטיות הדייר ככל האפשר. ישנה הזכות להעיר על פגיעה בזכות בסיסית.
זכויות הדייר בבית אבות סיעודי – חלק א'
תהליך המעבר מאורח החיים הקודם בבית למחלקה סיעודית אינו פשוט וכרוך לפעמים בקשיים רבים. הקושי יכול להגיע הן מהדייר המתאשפז במחלקה הסיעודית והן מבני המשפחה שלו.
על מנת לסייע בתהליך המורכב הזה ריכזנו כאן את השירותים והזכויות המגיעות לדייר במסגרת הטיפול בבית האבות.
שירותים הניתנים על ידי בית האבות הסיעודי
קבלה מסודרת למחלקה
לא פעם אנחנו שומעים על טיפולי פיזיותרפיה בבתי אבות סיעודיים. אך מה כוללים טיפולים אלו? למה חשוב לשים לב? מהם התקנים בתחום? מי מפקח?
מאמר זה בא לענות על שאלות אלו ולעשות סדר בנושא.
מהי פיזיותרפיה?
בתור התחלה נתחיל עם הגדרת המושג "פיזיותרפיה". הפיזיותרפיה באה לענות על שלושה אספקטים במערכת התנועה:
1 – אבחון בעיות ביכולת ובטווח התנועה
2 – שיקום וטיפול בבעיות שאובחנו על פי תוכנית הנקבעת מראש ותוך כדי מעקב אחרי התקדמות הטיפול.
3 – מניעת בעיות על ידי הדרכה וטיפול פיזיותרפי.
תוכנית טיפול סיעודית בבתי אבות
תהליך הטיפול המתבצע במחלקה הסיעודית בבית אבות או במחלקה הסיעודית בבית דיור מוגן מתחלק לארבעה שלבים עיקריים אותם נסקור במאמר זה:
אומדן, תכנון, יישום ולבסוף הערכת העבודה הסיעודית.
הטיפול בקשיש הסיעודי מתבצע תוך שמירה ויישום של המסגרת הטיפולית שתוכננה מראש, תוך הגדרת יעדים ברורים לטיפול ועל ידי כך ניתן לאמוד את תוצאות הטיפול.
הקוד האתי של הטיפול בבית אבות סיעודי
מטרת הטיפול בבית אבות סיעודי היא הקניית מצב הבריאות המירבי בתנאים ובמגבלות של המטופל הקשיש.
כאשר מטפלים באדם קשיש יש להתחשב בצרכים המיוחדים לו ואופיינית למקצוע הגריאטריה.
עבודת האחות הסיעודית תיעשה על פי עקרונות הטיפול המדעיים, אנושיים, ומקצועיים.
מטרות הקוד האתי
תפקיד אחות ראשית בבית אבות סיעודי
תפקיד האחות הראשית בבית אבות סיעודי הינו הובלת הצוות, כמו כן היא מהווה חלק מן ההנהלה.
תפקיד נוסף של האחות הראשית הוא לפקח ולדאוג ליישום יאות של כל האספקטים הנוגעים לטיפול בקשיש ובמשפחתו ב בית אבות סיעודי.
תחומי האחריות של האחות הראשית מוגדרים היטב בנהלי משרד הבריאות אשר מגדירים את תפקידה הטיפולי וכן את חלקה בהנהלת בית האבות.
ישנם כלים רבים שנועדו לסייע לקשישים במצבים תפקודיים שונים: סיעודיים, תשושי נפש , תשושים וכו'.
אחד הטיפולים שצובר תאוצה בשנים האחרונות הינו טיפול באמצעות גינון.
הצורך בגינון טיפולי
ככל שהאדם מזדקן, כך חלים תמורות ונסיגה ביכולת המנטלית שלו.
ישנה ירידה ברמת התפקוד הפיזית ובנוסף היציאה לגמלאות גורמת בהרבה מקרים לירידה בעשייה וברצון לעשות לירידה בביטחון העצמי ושחיקה בערך העצמי.
מכאן נובע הצורך בפעילות שתסייע להתמודד עם שינויים אלו.
אחד הכלים האפקטיביים ביותר להתמודדות עם בעיות הזיקנה ולתהליכי שיקום אצל קשישים הינו ריפוי בעיסוק.
יותר ויותר בתי אבות ומוסדות דיור מוגן מציעות את שירות הזה לדיירים שלהם כחלק מתפיסה שיש לסייע לקשיש להיות עצמאי עד כמה שניתן.
ריפוי בעיסוק ככלי להקניית עצמאות
מטרת הטיפול הוא לאפשר לקשיש לבצע ככל הניתן פעילויות בעלות מטרה, לעזור לו להתמודד עם פעילויות היום יום ולהקנות לו עצמאות רבה במידת האפשר.
השלב הראשון של הטיפול הינה לתרגל ולאפשר ביצוע מטלות יום יום לקשיש:
כיום מהוווים הקשישים כ-10% מהאוכלוסיה בישראל, ושיעור זה נמצא במגמת עלייה מתמדת.
עם השיפור באיכות החיים ישנם יותר ויותר מוסדות הממלאים את התומכים באוכלוסיה זו ובכללם:
בתי אבות, דיור מוגן , בית אבות סיעודי, מוסדות לתשושי נפש, מרכזי יום, נופשונים ועוד
על מנת להכשיר את הצוות המטפל מפעילות המוסדות להשכלה גבוהה בישראל מסלולי לימוד שונים כגון עבודה סוציאלית, לימוד הזיקנה וכן ניהולבתי אבות.
לימודי ניהול בתי אבות
מילון מונחים דיור מוגן – חלק ב'
מאמר זה יציג מונחים נוספים הקשורים בבתי דיור מוגן.
מתקנים רפואיים:
מרפאה
בחלק מהבתים קיימת מרפאה עם אחיות ורופא המתמחים בטיפול בקשישים. צוות המרפאה מטפל במקרי חירום אם ניתן ודואג להפנות לפי הצורך לבית החולים להמשך טיפול.
מרפאת כאב
חלק מהבתים מספקים את השירות של מרפאת כאב המתמחה בסיוע לקשישים הסובלים מכאבים כרוניים.
מחלקה סיעודית
התמודדות נפשית הכרוכה במעבר אל בתי אבות
המעבר מהבית אל בית אבות כרוך בקשיים נפשיים והינו תהליך לא פשוט הדורש תשומת לב ולעתים רבות עזרה מקצועית.
הקושי הנפשי הראשון כרוך בהכרה כי המקום אליו עוברים מהווה "תחנה אחרונה" בחיים. הכרה זו מקשה על תהליך המעבר ובהרבה מקרים גורמת לחוסר רצון לעבור אל בית האבות. קושי זה נוסף אל הקושי בדימוי העצמי כ"זקן" והשלמה עם המצב הפיסי המתדרדר.
קושי נוסף הוא עזיבת הבית החם, אותו קן שנבנה במשך השנים ומשמש כמקום מקלט ונוסך תחושת ביטחון. עזיבת הבית הינה טראומטית במיוחד כאשר הדבר נובע מתוך אילוץ ולא מתוך רצון לשפר את איכות החיים באמצעות המעבר.
בשנים האחרונות ניתן להבחין ביותר בתי אבות אשר מאפשרים טיפול הידרותרפי כחלק ממכלול השירותים הניתנים במוסד.
יתרונות הטיפול ההידרותרפי
טיפול הידרותרפי הוא טיפול בתוך בריכת שחיה של בית אבות אשר מאפשר פעילות בתנאי חוסר משקל ועוזר לטפל בקשת רחבה של בעיות: החל בשיקום לאחר פגיעה אורטופדית וכאבי גב וכלה בטיפול בנכויות קשות. המטרות העיקריות של הטיפול ההידרותרפי הינן שיפור טווח התנועה, חיזוק השרירים, ופעילות של המפרקים ביתר קלות.
מילון מונחים דיור מוגן – חלק א'
מהם דמי כניסה? מהו פיקדון מופחת? ומה אומר המושג שיעור השחיקה?
להלן מילון מונחים בו ריכזנו עבורכם את המושקים הנפוצים ביותר בתחום הדיור המוגן
דיור מוגן
נתחיל עם המושג הבסיסי – מהו דיור מוגן?
זוהי מסגרת המיועדת לקשישים עצמאיים המעוניינים להמשיך את שגרת חייהם בתוך סביבה המאפשרת קבלת שירותים שונים כגון שירותים רפואיים זמינים, ביטחון וכו',
בנוסף, מספקת המסגרת סביבה חברתית, חוגים, העשרה, פעילות ספורט, חוגים וכו'.
פיקדון
מסלולי תשלום אפשריים עבור דיור מוגן
בישראל ישנן אפשרויות מגוונות וביניהם בתי אבות ודיור מוגן.
למי שבוחר להתגורר בבית דיור מוגן. טווחי המחירים מגוונים וכן רמת השירותים שמציעים הבתים השונים. גם מסלולי התשלום נראים מבלבלים בשלב הראשון ולכן חשוב לבוא מוכנים כאשר מגיעים לברר פרטים.
בבואנו לבחון האם דיור מוגן מתאים עבורנו, יש להבין מהם התנאים המופיעים בחוזה הנחתם מולו. אחד התנאים המרכזיים המופיעים בחוזה הוא מסלול התשלום עבור אותו מוסד. ניתן למצוא בארץ תנאי מסלול שונים ומגוונים אולם ניתן לאפיין שלושה מסלולים עיקריים:
1 – מסלול עם פיקדון מלא
2 – מסלול עם פיקדון חלקי
כיצד בתי אבות מגדירים מצב סיעודי
המושג "מצב סיעודי" מאופיין במידת הנזקקות לסיוע בפעולות יומיום בסיסיות. המונח "מצב סיעודי" מוגדר היטב ע"י משרד הבריאות והמוסד לביטוח לאומי. בהתאם להגדרות אלו מוחלט על זכאות האדם לעזרה מהביטוח הלאומי וקבלת ביטוח סיעודי וכן סוג המחלקה המתאימה בבית אבות.
הסיבות להגעה למצב סיעודי הינן רבות ומגוונות ובהן:
תאונה, מחלה, או שינוי הדרגתי במצב התפקודי.
הקריטריונים לקביעת המצב הסיעודי מתבססים על מבחן שנקרא ADL אשר בודק את מסוגלות האדם לתפקוד תקין בפעולות היומיום. בדיקה זו סוקרת את ששת הפרמטרים שיוזכרו בהמשך. אם הנבדק אינו יכול לעשות חצי מהפעולה – הבדיקה תיחשב כאילו לא היה מסוגל לעשות את הפעולה כולה.
ישנם 2 סוגים של מוסדות לטיפול ממושך: מוסדיים (ממשלתיים) וקהילתיים (פרטיים).
מוסדיים – מוסדות הנמצאים בפיקוח ממשלתי. מוסדות לטיפול ממושך כוללים בתי אבות, דיור מוגן, בתי חולים ומחלקות סיעודיות.
מוסדות אלו כוללים מחלקות שונות כאשר החלוקה למחלקות נעשית עפ"י הערכת מצבו התפקודי של הדייר על סמך קריטריונים שנועדו לכך.
משכנתא הפוכה לבעלי נחלות ומשקים חקלאיים
העליה בתוחלת החיים ורצונם של בני הגיל השלישי לחיות חיי רווחה, להנות משירותי בריאות מתקדמים ועזרה בסיעוד, מחייבים קיומם של מקורות מימון נוספים, מעבר להסדרי הפנסיה ותשלומי הביטוח הלאומי הקיימים כיום. המציאות בה כל הונם ורכושם של בעלי זכויות במשק חקלאי, הינו המשק החקלאי עצמו בו הינם מתגוררים, וללא שיש מקורות כספיים נוספים זולת המשק, הינה תופעה רחבת היקף במגזר החקלאי.
כל הזכויות שמורות דיור זהב 2010-2022 | HD Design עיצוב ובניית אתרים
יש לך שאלה?
יעוץ והכוונה ללא עלות
יש לך שאלה?
יעוץ והכוונה ללא עלות (לחץ כאן למילוי פרטים)