בתי אבות לתשושי נפש

הסממנים המוכרים ביותר למחלת האלצהיימר הינם ירידה ביכולת הקוגניטיבית במספר מישורים: ירידה ביכולת הזיכרון, חוסר התמצאות במרחב, בלבול בנוגע לזמן וכן הלאה. חלק ניכר מהקושי בטיפול בקשיש תשוש נפש לא נובע מההתמודדות עם סימפטומים אלו אלא עם המאפיינים ההתנהגותיים של המחלה – דיכאון, תוקפנות, שינויי מצב רוח קיצוניים ותכופי, מחשבות שוא והזיות.

במאמר זה נציג את שיטות הטיפול המקובלות בבתי האבות לתשושי נפש על מנת להתמודד עם המחלה. שיטות אלו יכולות לשמש גם בני משפחה אשר מטפלים בקשיש תשוש נפש בבית.

מאמר זה מהווה המשך למאמר הטיפול בבית אבות לתשושי נפש – חלק א' וממשיך לסקור את דרכי הטיפול המקובלות בבתי אבות לתשושי נפש.

אחד מהאספקטים החשובים ביותר בטיפול בקשישים סיעודיים הוא נושא התזונה. תזונה נכונה מהווה גורם טיפולי ומעלה בצורה משמעותית את איכות החיים של המטופל. בבית אבות סיעודי או בית אבות לתשושי נפש ישנה אוכלוסייה הנמצאת בסיכון להפחתה בצריכת המזון בעקבות תחלואה או ירידה בתפקוד.
על מנת לאפשר את המשך התזונה הנכונה והמתאימה לכל אחד מהשוהים בבית האבות יש לשלב בין מספר גורמים טיפוליים. בעלי תפקידים אלו אחראיים בסופו של דבר על הכנת הטיפול התזונתי ויישומו הלכה למעשה.

הגדרות:

קשישים תשושי נפש החולים באלצהיימר או במחלות דמנציה אחרות מאבדים את היכולת להתנהל בכוחות עצמם ואת יכולת השיפוט בעניינים כספיים ובהחלטות הנוגעות לאופן הטיפול בהם ובמקרים רבים נוצר צורך למנות אפוטרופוס לחולה. עם התקדמות המחלה אין ברירה אלא לנהל עבור החולה את רכושו ואת חייו למעשה.
למשל, במקרים רבים קיים הצורך לתת את הטיפול לקשיש בתוך מסגרת של בית אבות אולם ישנה התנגדות לכך מצד הקשיש, במיוחד אם מדובר בבתי אבות לתשושי נפש.

מחלת האלצהיימר ושאר מחלות הדמנציה הינן מחלות ניווניות של המוח המתפתחות לאיטן עם השנים. הטיפול בחולים מהווה מעמסה פיזית ונפשית ובשלב מסויים חלק מן האנשים יכולים למצוא פתרון באשפוז סיעודי בבית אבות לתשושי נפש. תהליך האשפוז הינו תהליך לא פשוט בפני עצמו ומלווה במקרים רבים בתחושות אשם כלפיי החולה, למרות שלעתים בית אבות לתשושי נפש הוא המקום בו הוא יקבל את הטיפול הטוב ביותר עבורו. הצוות המטפל בבית האבות הינו צוות מיומן בטיפול במחלה ומעניק טיפול מקצועי בהתאם לצרכי החולים ולעתים קרובות טיפול זה יהיה טוב יותר מהטיפול שהחולה מקבל בבית.

החלק האחרון של המאמר על דרכי ההתמודדות עם פעילויות יומיומיות של חולי אלצהיימר ידון בעיקר בבעיות התהגותיות וכיצד בתי אבות לתשושי נפש מתמודדים איתם.

חלק זה של סדרת המאמרים אודות דרכי ההתמודדות עם פעילויות יומיומיות של קשישים תשושי נפש ידון בהתמודדות עם האספקטים ההתנהגותיים של המחלה. במהלך שלבי המחלה האישיות של החולה עוברת שינוי והופכת להיות קיצונית יותר. בנוסף ישנם שינויי מצבי רוח תכופים המקשים על הטיפול בחולה.

מאמר זה בהמשך ל-2 המאמרים שקדמו לו ימשיך לתאר דרכי התמודדות עם מחלת האלצהיימר, כפי שבתי אבות לתשושי נפש מיישמים בשיטות הטיפול שלהם. ההתמודדות עם קשיש תשוש נפש אינה פשוטה – שינויי מצב רוח, דיכאון, ירידה בכל התפקודים המנטליים הינם חלק מהפנים של המחלה ומשך המחלה הארוך כמו גם הירידה ההדרגתית ביכולות יוצרת עומס נפשי גדול מאוד על המטפל. במדריך זה נמשיך לתאר כיצד ניתן להתמודד עם הקשיים השונים הנגרמים בעקבות המחלה.

כפי הוזכר בחלק הראשון של המאמר מחלת האלצהיימר הינה מחלה המתפתחת בקצב איטי ועם התפתחות המחלה חשוב לאפשר לקשיש תשוש הנפש לבצע את הפעולות שהוא עדיין מסוגל לבצע וזאת מבלי שייפגע בעצמו או בסביבה. מתן אפשרות מירבית לעצמאות נותנת תחושת ערך וכבוד ומאפשרת להתמודד עם הדיכאון הקליני שמלווה במקרים רבים את המחלה.

מחלת האלצהיימר כמו מחלות דמנציה אחרות הינה מחלה המתפתחת במשך שנים והנסיגה ביכולת הקוגניטיבית הינה הדרגתית. לאורך שלבי המחלה חשוב לשמור על עצמאות הקשיש בביצוע הפעולות שהוא רגיל לבצע עד כמה שניתן אולם חשוב לשמור גם על בטיחות הקשיש ולהשגיח שהוא אינו פוגע, שלא במתכוון, בעצמו או בסביבה בעת ביצוע פעולות אלה.
הנחיות אלו מיושמות בכל בית אבות לתשושי נפש אולם הן מיועדות גם לקשישים שעדיין נמצאים בביתם וההשגחה עליהם נעשית על ידי המשפחה או על ידי עובד זר.

המחלות הדמנטיות ובראשן אלצהיימר הינן מחלות הנמשכות זמן רב וההתדרדרות של מצב החולה במחלה הינה איטית. ברוב המקרים התהליך הניווני לוקח שנים ארוכות. הטיפול בחולה במחלת האלצהיימר אינו פשוט כלל ועיקר וגורר קשיים פיזיים, נפשיים ורגשיים.

להלן סקירה של עשרת הסימפטומים השכיחים של מחלת האלצהיימר שהיא הגורם השכיח ביותר לדמנציה (שיטיון) בקרב האוכלוסיה המבוגרת. בתי אבות המטפלים בחולי אלצהיימר נקראים בתי אבות לתשושי נפש והם ערוכים להתמודד עם מגוון תסמיני המחלה על מנת לשפר ככל הניתן את איכות חייהם של החולים.

קשישים הסובלים מדמנציה חשים ירידה בתפקוד הקוגניטיבי ולשם כך נזקקים למסגרת שתוכל לסייע להם להתמודד עם הליקויים ביכולת הפיזית, המנטלית, החברתית והנפשית. תהליך הכניסה לבתי אבות לתשושי נפש שונה מכניסה לבית אבות סיעודי בכך שתהליך הכניסה עצמו עלול לגרום להחרפה בכל הקשור לתפקודים של הקשיש.
חלק מתהליך הכניסה הוא שיתוף מלא של המשפחה בתהליך וזה מהווה גורם חשוב ביותר בהצלחת הכניסה וההסתגלות של הקשיש לבית אבות לתשושי נפש.

בתי אבות לתשושי נפש – מושגי יסוד

מחלת האלצהיימר הינה אחד הגורמים לדמנציה בקרב קשישים. דמנציה, או בשמה העברי שיטיון, הינה ירידה משמעותית ביכולת המנטלית, אובדן זיכרון, חוסר התמצאות ובשלבי המחלה המתקדמים ניוון של האישיות.

תחילת מחלת האלצהיימר