בישראל ישנן אפשרויות מגוונות וביניהם בתי אבות ודיור מוגן.
למי שבוחר להתגורר בבית דיור מוגן. טווחי המחירים מגוונים וכן רמת השירותים שמציעים הבתים השונים. גם מסלולי התשלום נראים מבלבלים בשלב הראשון ולכן חשוב לבוא מוכנים כאשר מגיעים לברר פרטים.
בבואנו לבחון האם דיור מוגן מתאים עבורנו, יש להבין מהם התנאים המופיעים בחוזה הנחתם מולו. אחד התנאים המרכזיים המופיעים בחוזה הוא מסלול התשלום עבור אותו מוסד. ניתן למצוא בארץ תנאי מסלול שונים ומגוונים אולם ניתן לאפיין שלושה מסלולים עיקריים:
1 – מסלול עם פיקדון מלא
2 – מסלול עם פיקדון חלקי
3 – מסלול ללא פיקדון
מסלול מגורים בבית דיור מוגן עם פיקדון מלא – במסלול זה מפקיד הדייר בעת הכניסה לדירה סכום כסף גדול אשר מקנה לו את הזכות להתגורר בדירה. פיקדון זה הולך ונשחק מידי שנה בשיעור ממוצע של 2%-3% בדרך כלל למשך 10 שנים. לאחר עזיבת הדייר חוזרים אליו דמי הפיקדון שנותרו, ללא ריבית. מעבר לפיקדון ישנם דמי אחזקה חודשיים עבור התגוררות בדירה. שיעור דמי האחזקה נובע מרמת השירותים שמספק המקום.
מסלול מגורים בבית דיור מוגן עם פיקדון חלקי – מסלול זה מיועד עבור קשישים אשר אין באמצעותם לשלם את הפיקדון המלא. במקרה זה דמי האחזקה החודשיים יהיו גבוהים יותר מאשר במסלול עם פיקדון מלא.
מסלול מגורים בבית דיור מוגן ללא פיקדון – מסלול זה מיועד לקשישים שאין באפשרותם לממן פיקדון מוקדם. דמי התשלום החודשיים מגלמים הן את דמי השכירות, הן את השחיקה של הפיקדון והן את הריבית שהבית היה אמור לקבל מהפיקדון. כאשר בוחרים באפשרות זו, דמי התשלום החודשיים יהיו הגבוהים ביותר מבין האפשרויות המוזכרות כאן.
חשוב לזכור שלהבנת הסעיפים בחוזה משמעות רבה ולכן מומלץ מאוד להתייעץ עם עורך דין לפני חתימת ההסכם.