אחד האספקטים החשובים ביותר כאשר נכנסים לבית אבות
או דיור מוגן הוא התאמת סביבת המגורים לצרכים ולמגבלות של הדיירים הנכנסים. סביבת המחייה צריכה להיות מותאמת לקשיש המתגורר בבית האבות, בין אם הוא עצמאי ובין אם הוא סיעודי.
החדר צריך להיות מותאם הן מהאספקט הפיזי שלו למגבלות ולצרכים של הקשיש, הן מבחינת המראה והן מבחינת ההתאמה החברתית. חדר מאורגן היטב יכול לשפר את תנאי המחיה של הקשיש, לעזור לו להתקדם, לתת לו תחושת ערך עצמי, להגדיל את איכות חייו ולקדם את היכולות שלו.
בנוסף לחדר, גם הסביבה הציבורית בבית האבות צריכה להיות מותאמת לקשיש ולהשרות עליו
אווירה נעימה.
כאשר חלה נסיגה תפקודית הן ביכולת המנטאלית והן במישור הפיזי, פוחתת האפשרות של הקשיש לשלוט על תוכן הסביבה המיידית שלו ויש צורך להתאים את הסביבה עבורו. יש לזכור כי החדר בו שוהה הקשיש הופך להיות למעשה לביתו וכך הוא צריך להשרות עליו אווירה נעימה.
ישנם בתי אבות הדואגים ליצירת סביבה ביתית ונעימה בכל
השטחים הציבוריים המצויים בבית האבות, עם גינה, פרחים וירק, עם טיפוח סביבתי ועם מתן
דגש על הצרכים הפיזיים ונפשיים של הקשישים המתגוררים במקום. לרוב יציבו בתי אבות לחצני מצוקה במקומות שבהם עלול הקשיש להיקלע למצוקה ואינם גלויים כגון חדרי שירותים ומקלחות וכן יוצבו מעקות בטיחות ומשטחים למניעת החלקה ברחבי הבית. השטחים הציבוריים בבית האבות, מלבד סביבת החצר
והגינה כוללים גם את חדרי היום וחדרי טיפול, אובייקטים המצויים בשטח והציוד בו עושים
הקשישים שימוש.
אז כיצד יוצרים סביבה ביתית לקשישים? מוסיפים ציוד
אישי לחדר בו שוהה הקשיש. רצוי שהדברים יהיו בעלי ערך סנטימנטלי כגון תמונות או מזכרות אישיות, דבר המשרה אווירה ביתית ונעימה ועוזרת לעורר זיכרונות אצל הקשיש. אפשרות לשמוע מוזיקה נעימה שהקשיש אוהב יכולה לתרום רבות ליצירת האווירה המתאימה.
צריך לדאוג לפרטיות לקשיש, לסביבה נקייה ולא רועשת. לשים לב שאין מכשולים או פריטים
היכולים להוות סיכון לקשיש. כאשר ישנה נסיגה ביכולת המנטאלית ישנה אפשרות להשתמש בעזרים שונים על מנת לעזור לקשיש למצוא את דרכו בחדר וזאת על ידי שימוש בצבעים חזקים ומנוגדים, סימני דרך מוכרים, תמונות ויזואליות וכדומה.
בשביל ליצור סביבה חברתית מתאימה, תפקיד האחות הוא
לדאוג להתאמה בין המתגוררים באותם חדרים. יש לדאוג שהם מדברים את אותה שפה ומסוגלים
לשוחח אחד עם השני ושיש ביניהם התאמה חברתית.
האחות הראשית, ביחד עם הנהלת בית האבות אחראיים ליצירת
הסביבה המתאימה, הן בשטחים הציבוריים והן בחדרים. במוסדות דיור מוגן שבהם הקשישים עצמאיים, הם הדואגים ליחידת המגורים שלהם והופכים אותו לביתם ואילו הנהלת הדיור המוגן דואגת לטיפוח השטחים הציבוריים.
יש לזכור שמעבר לאחריות של המוסד לדאגה לסביבה
מתאימה לקשישים ישנה גם אחריות על בני המשפחה לדאוג לסביבת החדר נעימה וביתית ככל
הניתן וזאת על מנת להפוך את השהייה במקום לנעימה ככל האפשר.