פרנקל (1970) מגדיר משמעות כמטרה הנתפסת על ידי האדם כבעלת ערך. האדם מחפש בחייו תחושה של תכלית, משהו שלמענו ראוי לחיות, ותחושה זו מהווה כוח מניע ראשוני והיא קשורה בערכים ו/או באידיאלים. המשמעות היא תוצר של התרבות ושל הערכים והאמונות הרווחות בה (חזן 1985, Hazan 1994). שני מקורות של משמעות עשויים להוביל להשתתפות: תפיסת היחסים החברתיים כמקור משמעות ותפיסת העיסוק בפעילות של השתתפות כמעניק משמעות לדיירים המשתתפים.
יחסים חברתיים כמקור משמעות המניע להשתתפות
מחקרים שניסו לבחון באופן ספציפי את המקורות למשמעות בחיים אצל קשישים מצביעים על כך שקשר עם המשפחה ויחסים חברתיים מהווים עבור הקשישים, כמו אצל קבוצות גיל אחרות, את מקור המשמעות המרכזי בחייהם ) Pierce 1980 , Hudson & Sexton 1996 Depaola & Ebersole 1995, Prager 1996,1997 (. ממצא זה מחזק את התפיסה שההשתתפות עשויה להוות מקור חשוב למשמעות משום שהיא קשורה ביחסים חברתיים. גורמים נוספים שנמצאו כמספקים משמעות היו: הישגיות וכוח ( ,(Pierce 1980שנמצאו חשובים בעיקר עבור גברים, וכן התרגעות. עונג והנאה דורגו במקום שני במחקר של .Depaola & Ebersole (1995)לעומת זאת, במחקריו של(1997) Prager נמצאה ההנאה כאחד ממקורות המשמעות הפחות חשובים. המסקנה של דיון זה היא אפוא שההשתתפות עשויה להיות עבור הדיירים מקור חשוב של משמעות (( Bar-Tur, Savaya & Prager 2001
משום שהיא מורכבת מתפקידים הקשורים ביחסים חברתיים בתוך הקהילה שבה הם מתגוררים (.(Keith 1974 בהקשר זה יש לבחון אם הקשיש מחפש את המשמעות בתוך המוסד או מחוץ למוסד, כי קיימת אפשרות שהוא יראה במוסד מקום מגורים בלבד, ואילו את המשמעות האמיתית של חייו הוא יחפש דווקא מחוץ למוסד. מסקנה כזו עולה מתפיסתו התיאורטית של Unruh (1980,1983) לגבי האמצעים להשגת משמעות ויחסים חברתיים בעידן המודרני. לפי גרסתו של ,Unruh אמצעי התקשורת המודרנית (טלפון, מדיה, אינטרנט וכו') מאפשרים לאדם להשתייך למערכים חברתיים רחבים שאינם קשורים לגבולות גיאוגרפיים, אלא בנויים סביב תחומי עניין משותפים ומאורגנים בעזרת "תפוצה של אינפורמציה". למערכים חברתיים אלו קורא Unruh"עולמות חברתיים". עולמות חברתיים אלו עשויים לדבריו לאפשר לקשיש המוגבל בתפקודיו וביכולת התנועה שלו, לבנות מערכת של יחסים חברתיים ועולמות תוכן בעלי משמעות מחוץ למוסד שבו הוא מתגורר. לכן חיפוש משמעות ביחסים חברתיים אינו מוביל בהכרח להשתתפות. ההנחה היא שהמשמעות בחיים החברתיים בתוך המוסד מתבטאת באמצעות ההשתתפות, משום שההשתתפות מאפשרת לדיירים מעורבות בחיים החברתיים במוסד וקשורה במחויבות לתפקידים התורמים לחברת הדיירים.
ההשתתפות מאפשרת למשתתף ליצור יחסים בין-אישיים בשלושה מישורים ( (Danziger 1976:
1. אינטימיות, קרבה רגשית שביחסים החברתיים, כולל סיפוק מעצם העזרה ומעצם הנתינה.
2. השפעה, סטאטוס וכוח חברתי, הכרה בהישגים אישיים, למידה והתקדמות.
3. סולידאריות, אפשרות לשמר יחסים חברתיים מספקים עם חברי חברת הדיירים.
אולם עצם העיסוק בהשתתפות יכול גם הוא להיות עבור הדייר מקור משמעות, בשל תפיסתו את התרומה שלה עבורו, כפי שיוסבר בהמשך.