דמיון ושוני בין המרכיבים המבניים של המוסדות הנחקרים
קיים דמיון רב בין המבנה הפיזי של מסגרות הדיור המוגן ובתי האבות שנכללו במחקר. בכל מסגרות הדיור המוגן ובשמונה מתוך תשעת בתי האבות דירת המגורים כוללת חדר אחד או שני חדרים, מטבחון ושירותים צמודים. במסגרת הדיור המוגן הלא ממשלתי ובבתי האבות הדייר נתפס כ"צרכן" והמוסד כ"עסק". לעומת זאת, במסגרת הדיור המוגן הממשלתי הדיירים נתפסים כ"מקבלי שירותים" מהמדינה. השירותים שבתי האבות ומסגרות הדיור המוגן הלא ממשלתי מספקים לדיירים – גם הם דומים. לשני סוגי מוסדות אלו מספק המוסד את השירותים האלה: מרפאה, חדר אוכל מרכזי, אם בית, אחזקת החדר/המבנה, עובדת סוציאלית ושירותי תרבות. החוזים הנערכים עם הדיירים בבתי האבות ובמסגרות הדיור המוגן הלא ממשלתי דומים. המוסד מתחייב לספק לדיירים שירותים המתאימים לדייר עצמאי, ושירותים נוספים, כגון עזרה ברחצה, הלבשה, עזרה בניידות, כולל עזרה לדייר להגיע לחדר האוכל, נקנים על ידי הדייר תמורת תשלום נוסף.
ההבדל המרכזי בין השירותים שמספקת מסגרת הדיור המוגן הלא ממשלתי ובין אלו הניתנים בבתי האבות לעצמאיים נוגע לארוחות בחדר האוכל: בבתי האבות הארוחות בחדר האוכל הן חלק אינטגרלי מהשירותים שהדייר זכאי להם לפי החוזה הבסיסי הנחתם עמו, ואילו במסגרת הדיור המוגן הארוחות אינן כלולות בחוזה הבסיסי ודיירים המעוניינים לאכול בחדר האוכל משלמים עבור הארוחות בנפרד.
השירותים שמספקות מסגרות הדיור המוגן הממשלתי לדיירים מצומצמים יותר וכוללים: אם בית ואחזקה פיזית של המבנה/החדר, שירותים מצומצמים של עובדת סוציאלית ושירותי תרבות. בחלק ממוסדות הדיור המוגן הממשלתי ניתנים שירותי התרבות והעבודה הסוציאלית באמצעות חברת כוח אדם ולא ישירות על ידי החברה המנהלת את הבית. אין במקום מרפאה ושירותי סיעוד או אפשרות של ארוחות.
לסיכום:
מדובר אפוא בשלוש מסגרות מגורים לקשישים המאופיינות במרכיבים דומים המתבטאים במבנה דירות המגורים ובמחויבות של המוסד לדאוג לאחזקת החדר והמבנה ולספק לדיירים שירותים חברתיים ותרבותיים. הדמיון בין בתי האבות לדיור המוגן הלא ממשלתי מתבטא גם במעמד של הדייר כ"צרכן" וברמת השירותים הגבוהה שמוסדות אלו מספקים. בתי האבות שונים מהדיור המוגן בעצם הכללתן של ארוחות בחדר האוכל בחוזה הבסיסי שנערך עם הדייר.
מוסדות הדיור המוגן הלא ממשלתי ובתי האבות שונים ממוסדות הדיור המוגן הממשלתי במעמד של הדיירים מול הנהלת המוסד: "צרכנים" מול "מקבלי שירותים", ברמת השירותים הנמוכה יותר שמספקות מסגרות הדיור המוגן הממשלתי בתחומי החברה והתרבות ובהיעדר שירותי מרפאה לדיירי הדיור המוגן הממשלתי.