חלק זה של העבודה מתייחס לעמדות הדיירים כלפי ההשתתפות והמשתתפים במוסד, לתפיסת הקשר של הדיירים עם חבריהם למוסד, לתחושת היעילות העצמית שלהם ולמקורות המשמעות של הדיירים. בהמשך פרק זה יוצגו הממצאים של המחקר בנושאים אלו. נוסף על כך, יוצגו ההבדלים בין שלושת המוסדות בכל אחד ממשתנים אלו. ההבדלים בין המוסדות נבדקו באמצעות ניתוחי מנובהMANOVA) ) חד-כיווניים, המיועדים לבדיקת הבדלים שבין ממוצעים. הלוחות נתונים בנספח (לוחות 14-20).
עמדת הדיירים לגבי עוצמת ההשתתפות הרצויה נבדקה בשלושה תחומים: תרבות, חברה ונושאים מוסדיים. בדיקת עוצמת ההשתתפות הרצויה בתחומים אלו נערכה באמצעות סולם בן חמש דרגות: 1. אני רוצה שההחלטה תהיה בידי הצוות בלבד, 2. אני רוצה שההחלטה תהיה של הצוות תוך התחשבות בדעתי, 3. אני רוצה להיות שותף בקבלת ההחלטות, 4. אני רוצה שההחלטה בנושא תהיה שלי תוך התחשבות בדעת הצוות, 5. אני רוצה להחליט בנושא בעצמי יחד עם דיירים נוספים. הדיירים נשאלו גם מהי מידת ההשפעה שרצוי שתהיה להם במוסד בהשוואה להשפעה שיש להם היום. התשובות האפשריות הן: 1. הרבה פחות השפעה, 2. פחות השפעה, 3. כמו היום, 4. יותר השפעה, 5. הרבה יותר השפעה. הממצאים על עמדת כלל הדיירים בנושאים אלו מוצגים בלוח 13.
נתוני הלוח מצביעים על כך שמרבית הדיירים חושבים שקבלת ההחלטות צריכה להיות בידי הצוות, שמידת ההשפעה של הדיירים מספיקה, ושאין צורך שלדיירים תהיה במוסד השפעה גדולה יותר מזו שיש להם כיום. לוח מספר 7 בנספח מצביע על כך שכ- 75% מהדיירים סוברים שמידת השפעתם במוסד מספיקה, רק רבע מהם חושבים שרצוי שלדיירים תהיה יותר השפעה מזו שיש להם במוסד.
הממצאים (נספח, לוח 14) מצביעים על כך שבכל שלושת סוגי המוסדות ממוצע עוצמת ההשתתפות הרצויה לדעת הדיירים נמוך מאוד, ומתבטא בהשתתפות שהיא לכל היותר הבעת דעה. בשלושתם הדיירים אינם מעוניינים בהשפעה גדולה בהרבה מזו המתאפשרת להם במוסד. עם זאת, הלוח מצביע על הבדלים מובהקים בין המוסדות בנושא זה. עוצמת ההשתתפות הרצויה לדעת הדיירים בדיור המוגן הלא ממשלתי והממשלתי גבוהה באופן מובהק מההשתתפות הרצויה לדעת דיירי בתי האבות.