אפשר שזו הסיבה שנושא השתתפות הדיירים במוסדות לקשישים זוכה בשנים האחרונות לתשומת לב מרובה. השתתפות פעילה נתפסת כתורמת לפיתוחן של סביבות מגורים הומאניות יותר וכתנאי חיוני להבטחת איכות החיים של הדיירים. במחקר אנו עדים לדיונים על הגורמים הבולמים את קיומה של ההשתתפות ו/או מסייעים לה ועל התלבטויות לגבי הדרכים שבאמצעותן ניתן להתגבר על המכשולים המקשים על קידומו של רעיון זה. כל קידום של ידע בנושא זה לגבי אוכלוסייה ספציפית עשוי לתרום להבנה טובה יותר של הגורמים המשפיעים על השתתפות דיירים במוסדות ועל השתתפות של אנשים זקנים בקבלת החלטות בכלל.
למרות התמיכה העקרונית במעורבות פעילה של הדיירים בחיי המוסדות שהם חיים בהם ולמרות ההכרה בזכותם להיות שותפים בקביעת המדיניות ודפוסי הפעולה של מוסדות אלו, מחקרים לא מעטים מצביעים על כך שמימושו של רעיון ההשתתפות במוסדות נמצא בשלב ראשוני ביותר, עוצמת ההשתתפות של הדיירים נמוכה מאוד ומספר הדיירים המשתתפים קטן. מדובר לעתים בדיירים אחדים בלבד או לכל היותר בקבוצה קטנה של דיירים. מספר הנושאים שהדיירים משתתפים בהם מצומצם, והוא מוגבל בעיקר לבחירה ושליטה של דיירים בנושאים אישיים ולהשתתפות נמוכה בתחומי תרבות ודת.
אמנם במוסדות רבים קיים ועד דיירים, אך פעילותו והשפעתו נמוכות מאוד.
העבודות העוסקות בהשתתפות הדיירים במוסדות מספקות מידע מוגבל בלבד על הגורמים המשפיעים על ההשתתפות ועשויים להגבירה או להגבילה.
מרבית המחקרים בנושא מתבססים על מידע שסיפקו עובדי מוסדות לקשישים ומנסים לברר את הקשר שבין גורמים מבניים-מוסדיים ובין עוצמת ההשפעה של הדיירים על קבלת החלטות ומידת קיומם של ועדי דיירים במוסדות. השתתפות דיירים בתחום החברתי-קהילתי באמצעות עזרה הדדית ותמיכה נפשית בדיירים אחרים לא נבדקה כלל.
עד כה לא נבדק באופן מקיף ויסודי, ועל סמך מידע המסופק על ידי הדיירים עצמם, הקשר שבין גורמים הקשורים בדיירים עצמם ובין ההשתתפות במוסדות.
עבודה זו מנסה למלא חלל ריק זה. העבודה בודקת עמדות דיירים כלפי ההשתתפות במוסד, רצונם להשפיע בתחומים שונים הנוגעים לחייהם במוסד וצורות ההשתתפות שהם מעדיפים.
הצורך לבדוק היבט זה מתחזק בגלל מספר סיבות:
א. ממצאי המחקרים העוסקים בקשר שבין גורמים מוסדיים-מבניים ובין השתתפות דיירים מצביעים על שיעורים שונים של השתתפות דיירים במוסדות בעלי מבנים ארגוניים דומים.
ב. קיימת הכרה הולכת וגוברת בקשר שבין אפיונים אישיים ומניעים אינדיבידואליים ובין מעורבות בפעילויות חברתיות שונות, ובכללן פעילות התנדבותית.
ג. במחקרים השונים שנערכו בנושא ההשתתפות חוזרת ועולה טענה מצד עובדי המוסדות כי הסיבה להשתתפות הנמוכה קשורה בדיירים עצמם וחוסר מוטיבציה מצדם.
ד. ההשתתפות הנמוכה של הדיירים באמצעות ועדים, שנמצאה במרבית המוסדות, מעלה שאלות בדבר אפשרות פיתוח צורות השתתפות חלופיות, שעשויות להתאים יותר לחיים במוסד.
מטרת העבודה הנוכחית היא לבדוק את הקשר שבין גורמים כמו: מאפיינים אישיים, תחושת יעילות עצמית, תפיסת הדייר את חברת הדיירים, עמדותיו כלפי ההשתתפות והמשמעות שהוא מוצא בחיים בכלל ובחיים החברתיים בתוך המוסד בפרט, ובין מספר מרכיבים של השתתפות ארגונית והשתתפות חברתית של הדיירים.
העבודה מחולקת לארבעה חלקים:
החלק הראשון עוסק בסקירת הספרות הרלוונטית למחקר: הגדרת המושג השתתפות ופירוט של מטרות ההשתתפות ומרכיביה והגורמים הקשורים בדייר ובתפיסתו את המוסד.
בחלק השני יוגדרו מטרות המחקר, יוצגו ההשערות ותתואר שיטת המחקר.
החלק השלישי מציג את ממצאי המחקר, את עוצמת ההשתתפות במוסדות ואת הקשרים שבין המשתנים שהמחקר עוסק בהם.
החלק הרביעי של העבודה מוקדש לדיון בממצאים, לסיכום ולמסקנות המחקר.