ממד נוסף שנבדק במחקר הוא עמדת הדיירים כלפי דיירים המשתתפים במוסד מבחינה חברתית וכלפי דיירים החברים בוועד. הדיירים התבקשו לציין אם לדעתם המניעים להשתתפות הם אישיים (רצון לתועלת אישית) או חברתיים (רצון לתרום לדיירים אחרים). תפיסת המניעים כאישיים משקפת התייחסות שלילית כלפי המשתתפים. לעומת זאת, תפיסת המניעים כחברתיים משקפת התייחסות חיובית.
התשובות לכל אחד מפריטים אלו הן על רצף של שלוש דרגות: לא מניע, מניע במידה בינונית, מניע במידה רבה. מאחר שטווח הציונים של פריטים אלו נע בין 0 ל-3, נעשתה טרנספורמציה של הציונים לסולם של 1-5, המקביל לסולמות האחרים המתייחסים לעמדות הדיירים כלפי ההשתתפות במוסד. הממצאים מוצגים בלוח 16.
נתוני הלוח מצביעים על כך שהדיירים תופסים את המניעים להשתתפות ולחברות בוועד כחברתיים ואישיים גם יחד. אולם הממוצעים מצביעים על תפיסה המקנה משקל גדול יותר למניעים החברתיים, האלטרואיסטיים, מלמניעים האישיים.
בחינת ההבדלים בין המוסדות (נספח, לוח 16) מצביעה על עמדה דומה של דיירי בתי האבות ודיירי הדיור המוגן הלא ממשלתי, שבאופן מובהק מעריכים פחות מדיירי הדיור המוגן הממשלתי את המניעים החברתיים והאישיים גם יחד להשתתפות חברתית ולחברות בוועד.