מאמרים

מהו קוד אשפוז?

קוד אשפוז הוא הזכות הניתנת לחולים שנמצאו זכאים ע"י משרד הבריאות, לאשפז חולה סיעודי תוך קבלת סיוע במימון האשפוז מתקציב הבריאות של המדינה ועל בסיס מקום פנוי במכסת הקודים שנקבעו בתקציב המדינה לאותה שנה.

מהם הקריטריונים לקבלתו?

• א. "הגדרה"
  

הקשר בין פעילות ציבורית בעבר להשתתפות
לוח 24 מציג את ההבדלים בעוצמת ההשתתפות בקבלת החלטות ובתדירות ההשתתפות בצורות ההשתתפות בין דיירים שהיו פעילים בעבר בפעילות ציבורית ובין דיירים שלא היו פעילים בפעילות ציבורית.

שאלת המחקר האחרונה מתייחסת להבדלים בין שלושת סוגי המוסדות: בתי אבות, דיור מוגן לא ממשלתי ודיור מוגן ממשלתי בעוצמת ההשתתפות של הדיירים. השערת המחקר היא שיימצאו הבדלים בין המוסדות בעוצמת ההשתתפות הארגונית של הדיירים.
בחינת ההבדלים בין המוסדות מספקת היבט נוסף על ההשתתפות, המתייחס לקשר שבין הסביבה המוסדית ובין השתתפות הדיירים. בחלק זה של הפרק יפורטו ההבדלים והדמיון בין שלושת סוגי המוסדות בעוצמת ההשתתפות של הדיירים כפי שהיא באה לידי ביטוי בהשפעת הדיירים על קבלת החלטות ובתדירות ההשתתפות בצורות השתתפות ארגוניות וקהילתיות.

שלוש ההשערות האחרונות של המחקר עוסקות בקשר שבין המאפיינים האישיים של הדיירים ובין עמדות הדיירים, הקשר שלהם עם הדיירים האחרים, תחושת היעילות העצמית והמשמעות שמוצאים הדיירים בחיים ובחיים החברתיים במוסד. פרק זה יציג את ממצאי המחקר הנוגעים לקשר שבין משתנים אלו. בתחילה יוצג הקשר שבין המאפיינים האישיים ובין עמדות הדיירים, הקשר עם הדיירים, תחושת היעילות העצמית ומקורות המשמעות. לאחר מכן יוצג הקשר שבין תחושת יעילות עצמית ובין המשמעות שהדייר מוצא בחיים ובחיים החברתיים במוסד, ולבסוף יוצג הקשר שבין מאפיינים אלו לבין עצמם.

הקשר בין מאפיינים אישיים ובין מקורות משמעות
לוח 39 מציג את הקשר שבין המאפיינים האישיים של הדיירים ובין מקורות המשמעות.
נתוני הלוח מצביעים על קשר חיובי מובהק בין גיל, השכלה, מצב כלכלי ומסוגלות בריאותית ובין מציאת משמעות במקורות האלה: החיים החברתיים במוסד וערכים חברתיים. ככל שהגיל וההשכלה גבוהים יותר וככל שהמצב הכלכלי והמסוגלות הבריאותית טובים יותר, כן גבוהה יותר המשמעות שמוצאים הדיירים במקורות משמעות אלו. קשר חיובי מובהק נמצא גם בין השכלה, מצב כלכלי ומסוגלות בריאותית ובין מקור המשמעות פעילות פנאי, וכן בין מקור המשמעות הנאות החיים ובין מסוגלות בריאותית

מגדר ומקורות המשמעות

בחלק זה של פרק הממצאים יובאו ממצאי המחקר המתייחסים לשאלות ולהשערות המחקר. הממצאים יוצגו לפי הסדר הזה: בתחילה יוצגו הממצאים הנוגעים לשש ההשערות הראשונות של המחקר. השערות אלו עוסקות בקשרים שבין המאפיינים האישיים של הדיירים, עמדותיהם כלפי ההשתתפות, קשריהם עם הדיירים, תחושת יעילות עצמית והמשמעות שמוצאים הדיירים בחיים ובחיים החברתיים במוסד ובין עוצמת השתתפותם במוסד.

במחקר נבדק הקשר שבין תחושה כללית של יעילות עצמית וארבעה מדדי משנה של תחושת יעילות עצמית ובין עוצמת ההשתתפות בקבלת החלטות ותדירות ההשתתפות בצורות השתתפות שונות.
מדדי היעילות העצמית שנבדקו לקוחים מארבעה תחומים: השפעה בתחומי חברה ותרבות, אסרטיביות, קשר עם הצוות והגנה על ה"עצמי". לוח 30 מציג את הקשרים שבין מדדי היעילות העצמית ובין מדדי ההשתתפות.

עמדות הדיירים כלפי ההשתתפות נבדקו בשישה תחומים: הרצון להשתתף בקבלת החלטות, הערכת חשיבות ההשתתפות, עמדות כלפי אחריות הדיירים על פעילויות חברה ותרבות, תפיסת המניעים להשתתפות, עמדות כלפי חברי הוועד וסיבות להימנעות מחברות בוועד.

רצון להשתתף בקבלת החלטות
הקשר בין רצון הדיירים להשתתף בקבלת החלטות ובין עוצמת השתתפותם באופן מעשי מוצג בלוח 26.

פנייה עקיפה להנהלה ולצוות משמעה פנייה באמצעות קרוב משפחה, ועד הדיירים, אחד הדיירים או פנייה יחד עם דיירים נוספים. תדירות ההשתתפות באמצעות פנייה עקיפה להנהלה ולצוות נעה על סולם בן ארבע דרגות:
1. כלל לא פונה
2. פונה לעתים רחוקות
3. פונה, אך לא באופן קבוע
4. פונה באופן קבוע, תמיד כשאני צריך.
לוח 7 מציג את ממוצע ההשתתפות במרכיבים של צורת השתתפות זו
נתוני הלוח מצביעים על תדירות נמוכה מאוד של השתתפות באמצעות פנייה עקיפה להנהלה ולצוות. תדירות השימוש באמצעי זה קרובה יותר לכלל לא פונה מלפונה לעתים רחוקות

ההשתתפות החברתית-קהילתית נבדקה באמצעות שתי צורות השתתפות: עזרה מעשית לדיירים ותמיכה נפשית בדיירים. להלן יובאו הממצאים הנוגעים לשתי צורות השתתפות אלו.

עזרה מעשית לדיירים
עזרה מעשית לדיירים נבדקה באמצעות תשעה פריטים, כגון עריכת קניות, מתן שירותים שונים וביקור חולים. הציון בכל אחד מהמדדים נע על סולם של ארבע דרגות: 1. בכלל לא, 2. לעתים רחוקות, 3. לעתים קרובות, 4. באופן קבוע.
לוח 8 מציג את ממוצע תדירות ההשתתפות במרכיבים השונים של צורת השתתפות זו.

נתוני הלוח מראים שהשתתפות הדיירים באמצעות עזרה מעשית (אינסטרומנטלית) קיימת בתדירות נמוכה מאוד.

התמיכה הנפשית עשויה להתבטא בהקשבה לבעיות אישיות, בעידוד דיירים בקשייהם בתוך המוסד ובמתן עצות. תמיכה זו בדיירים נבדקה בשלוש רמות: ידידים וחברים, דיירים מחדרים סמוכים ודיירים שאינם ידידים או שכנים. הציון בכל אחד מהמדדים נע על סולם של ארבע דרגות:
1. בכלל לא
2. לעתים רחוקות
3. לעתים קרובות
4. באופן קבוע.
הממצאים על אודות ההשתתפות במרכיבי התמיכה בדיירים מוצגים בלוח 9

הממצאים בנושא זה מציגים את הקשר שבין ההשתתפות בתחומים השונים בקבלת החלטות, את הקשרים שבין תדירות ההשתתפות של הדיירים בצורות ההשתתפות שנבדקו וכן את הקשר הקיים בין השתתפות בקבלת החלטות ובין השתתפות בצורות ההשתתפות שנבדקו.
ההשתתפות בקבלת החלטות
במחקר נבדק הקשר שבין עוצמת ההשתתפות הכללית של הדיירים בקבלת החלטות לעוצמת השתתפותם בשלושה תחומי השתתפות: תרבות, חברה ונושאים מוסדיים. נבדק המתאם בין המדד הכללי של השתתפות בקבלת החלטות ובין מדדי המשנה: תרבות, חברה ונושאים מוסדיים.
המתאמים בין עוצמת ההשתתפות בקבלת החלטות בתחומים השונים מוצגים בלוח 10.

המחקר בדק את הקשר בין תדירות ההשתתפות בצורות ההשתתפות האלה: פעילויות חברה ותרבות המתקיימות במוסד, פעילות ציבורית, פנייה ישירה להנהלה ולצוות, פנייה עקיפה להנהלה ולצוות, עזרה מעשית לדיירים ומתן תמיכה נפשית.

בדיקת היקף ההשתתפות ועוצמתה מצביעה על הממצאים האלה: עוצמת ההשתתפות של הדיירים בקבלת החלטות ותדירות ההשתתפות במרכיבים שנבדקו אינן אחידות. עוצמת השתתפות נמוכה מאוד נמצאה במרכיבי ההשתתפות האלה: המדד הכללי של קבלת החלטות וקבלת החלטות בתחומי התרבות והחברה. השתתפות הדיירים בתחומים אלו מוגבלת לכל היותר להבעת דעה. בתחום הנושאים המוסדיים אין השתתפות כלל. תדירות השתתפות נמוכה מאוד נמצאה גם במרבית המרכיבים של ההשתתפות הציבורית (השתתפות בוועדים, כתיבה בעיתון, ארגון פעולות תרבות ועבודה בספרייה) ועזרה מעשית לדיירים ובכל המרכיבים של פנייה עקיפה להנהלה ולצוות.

חלק זה של העבודה מתייחס לעמדות הדיירים כלפי ההשתתפות והמשתתפים במוסד, לתפיסת הקשר של הדיירים עם חבריהם למוסד, לתחושת היעילות העצמית שלהם ולמקורות המשמעות של הדיירים. בהמשך פרק זה יוצגו הממצאים של המחקר בנושאים אלו. נוסף על כך, יוצגו ההבדלים בין שלושת המוסדות בכל אחד ממשתנים אלו. ההבדלים בין המוסדות נבדקו באמצעות ניתוחי מנובהMANOVA) ) חד-כיווניים, המיועדים לבדיקת הבדלים שבין ממוצעים. הלוחות נתונים בנספח (לוחות 14-20).

בבדיקת עמדות הדיירים באשר לחשיבות ההשתתפות נבדקו עמדותיהם בנוגע לצורות השתתפות שונות: אספות דיירים, דיונים קבוצתיים, התנדבות בתוך המוסד, עיתון דיירים וועד דיירים. נוסף על כך, נבדקה מידת אחריותם הרצויה על פעילויות חברה ותרבות המתקיימות במוסד. בכל המדדים טווח הציונים נע על סולם בן חמש דרגות: בין כלל לא חשוב או כלל לא רצוי ועד חשוב מאוד או רצוי מאוד. הממצאים על עמדת כלל הדיירים בנושאים אלו מוצגים בלוח 14.

תשע שאלות בוחנות את אופן תפיסת הדייר את קשריו עם חברת הדיירים. חלק מהשאלות בודקות באיזו מידה הוא מכיר את הדיירים המתגוררים במוסד ובמחלקה שבה הוא שוהה. שאלות נוספות בודקות את טיב הקשר שלו עם חברת הדיירים ואת מידת התעניינותו בבעיות של דיירים אחרים. טווח התשובות הוא על סולם של חמש דרגות: מאף לא אחד מהדיירים, יחידים (או מעטים), קבוצה קטנה, קבוצה גדולה ועד רוב הדיירים, או מבכלל לא מתעניין ועד מתעניין במידה רבה מאוד. לוח 15 מציג את תפיסת הקשר של הדייר עם חברת הדיירים.

ממד נוסף שנבדק במחקר הוא עמדת הדיירים כלפי דיירים המשתתפים במוסד מבחינה חברתית וכלפי דיירים החברים בוועד. הדיירים התבקשו לציין אם לדעתם המניעים להשתתפות הם אישיים (רצון לתועלת אישית) או חברתיים (רצון לתרום לדיירים אחרים). תפיסת המניעים כאישיים משקפת התייחסות שלילית כלפי המשתתפים. לעומת זאת, תפיסת המניעים כחברתיים משקפת התייחסות חיובית.

הדיירים נשאלו לדעתם על תכונות חברי הוועד. ציון תכונות חיוביות מעיד על עמדה חיובית כלפי חברי הוועד, ואילו ציון תכונות שליליות מעיד על עמדה שלילית כלפיהם.
התשובות לכל אחד מהפריטים הן על רצף של שתי דרגות: כן ולא. מאחר שטווח הציונים של פריטים אלו נע בין 0 ל-1, נעשתה טרנספורמציה של הציונים לסולם של 1-5, המקביל לסולמות האחרים המתייחסים לעמדות כלפי ההשתתפות במוסד. הממצאים מוצגים בלוח 17

שלושה מדדים מתייחסים לסיבות אפשריות שבגללן נמנעים דיירים מלהיות חברים בוועד: לחצים חיצוניים, התרכזות הדיירים בעצמם והערכה נמוכה לתפקיד זה. מאחר שטווח הציונים של פריטים אלו נע בין 0 ל-1, נעשתה טרנספורמציה של הציונים לסולם של 1-5, המקביל לסולמות האחרים המתייחסים לעמדות כלפי ההשתתפות במוסד. תפיסת הדיירים את הסיבות שבגללן דיירים נמנעים מחברות בוועד מוצגת בלוח 18.

תחושת היעילות העצמית נבדקה במחקר באמצעות מדד כללי ובאמצעות ארבעה מרכיבים: השפעה בתחומי חברה ותרבות, אסרטיביות, קשר עם הצוות והגנה על ה"עצמי" (Self ).
תחושת היעילות העצמית נבחנה בעזרת שאלון הבודק באיזו מידה מרגיש הדייר שהוא יכול להתמודד עם 21 מצבים במוסד. טווח התשובות האפשרי הוא על סולם בן שבע דרגות: מ-1 –כלל לא יכול ועד7 – יכול במידה רבה מאוד. ככל שהציון גבוה יותר, כך תפיסת היעילות העצמית גבוהה יותר. הממוצעים וסטיות התקן של המדדים השונים וכן תוצאות ניתוחי השונות שנעשו לכל מדד בנפרד מוצגים בלוח 19.

במחקר נבדקו ארבעה מקורות של משמעות. שלושה מהמקורות – ערכים חברתיים, הנאות חיים ופעילות פנאי – הם כלליים, ומקור המשמעות הרביעי הוא ספציפי ומתייחס למשמעות שמוצא הדייר בחיים החברתיים במוסד. טווח הציונים נע על סולם בן שבע דרגות: מכלל לא משמעותי עבורי, משמעותי במידה מסוימת ועד מאוד משמעותי עבורי. ככל שהציון גבוה יותר, כך המקור משמעותי יותר עבור הדייר. הממוצעים וסטיות התקן של המדדים השונים המתייחסים לכלל הדיירים מוצגים בלוח 20.

המדד "משמעות בחיים החברתיים במוסד" מורכב משמונה פריטים המתייחסים למשמעות שמוצא הדייר בחברת הדיירים ובפעילות במוסד. טווח הציונים נע על סולם בן שבע דרגות: מכלל לא משמעותי עבורי, משמעותי במידה מסוימת ועד מאוד משמעותי עבורי. ככל שהציון גבוה יותר, כך המקור משמעותי יותר עבור הדייר. ממוצעי הערכות הדיירים לכל אחד מפריטים אלו מוצגים בלוח 21.

לוח 1: מאפייני רקע אישיים של המרואיינים והתפלגותם בשלושת סוגי המוסדות (במספרים מוחלטים ובאחוזים)

בפרק זה יוצגו ממצאי המחקר. חלקו הראשון של הפרק יוקדש לתיאור אוכלוסיית המחקר ולתיאור ההשתתפות במוסדות, הקשר בין הדיירים ועמדותיהם כלפי ההשתתפות, תחושת היעילות העצמית ומקורות המשמעות של הדיירים.
בחלק השני של הפרק יובאו הממצאים המתייחסים לקשר שבין המאפיינים של הדיירים, הקשר שבין הדיירים, עמדותיהם כלפי ההשתתפות, תחושת היעילות העצמית, המשמעות וסוג המוסד ובין השתתפות הדיירים.
החלק השלישי של הפרק מציג את מודל המחקר. בתחילת תת-פרק זה יוצגו הקשרים שבין המשתנים התלויים ובהמשכו יוצגו ניתוחי הרגרסיות והאינטראקציות שבין המשתנים התלויים ובין ההשתתפות.

תיאור אוכלוסיית המחקר

דמיון ושוני בין המרכיבים המבניים של המוסדות הנחקרים

המחקר כולל 285 דיירים עצמאיים המתגוררים בבתי אבות, בדיור מוגן לא ממשלתי ובדיור מוגן ממשלתי.

משתני המחקר המוצגים במודל כוללים משתנים בלתי תלויים (אקסוגניים) ומשתנים מושפעים (אנדוגניים). המשתנים הבלתי תלויים (האקסוגניים) הם מאפייני הרקע של הדיירים: גיל, מסוגלות בריאותית, פעילות ציבורית בעבר, השכלה, מצב כלכלי ומגדר, וכן סוג המוסד שבו הם מתגוררים: בית אבות, דיור מוגן ממשלתי או דיור מוגן לא ממשלתי. במודל המוצע אמורים משתנים אלו להשפיע על כל המשתנים האחרים (האנדוגניים).
המשתנים המתווכים הם: תחושת יעילות עצמית, עמדות כלפי השתתפות, תפיסת הקשר עם הדיירים ותפיסת ההשתתפות כמקור מעניק משמעות. במודל המוצע הם משתנים מושפעים ומשפיעים גם יחד.

שאלות המחקר המרכזיות הן:
1. מהם הביטויים של השתתפות הדיירים במוסדות: עוצמת השפעתם בקבלת החלטות ותדירות השתתפותם בצורות השתתפות.

2. מהי מידת ההשפעה של מאפייני הרקע של הדיירים– גיל, מצב בריאות, מגדר, סטטוס סוציו-אקונומי ופעילות ציבורית בעבר – על ההשתתפות:
א. מהי מידת ההשפעה הישירה של מאפייני הרקע על ההשתתפות.
ב. מהי מידת ההשפעה של מאפייני הרקע על השתתפות הדייר באמצעות המשתנים המתווכים:
• עמדות כלפי ההשתתפות ותפיסת קשריו עם הדיירים.
• תחושת יעילות עצמית.
• תפיסת ההשתתפות כמקור מעניק משמעות.

סקירת הספרות מצביעה על התרומה האפשרית של ההשתתפות לדיירים ולמוסד. במישור הפרט, היא עשויה להעניק להם תחושת העצמה ולהעלות את הדימוי העצמי. במישור הכלל, היא עשויה לטפח את יחסי הגומלין בין הדיירים ובכך לתרום לעיצוב ולגיבוש קהילת דיירים פעילה. כמו כן עשויה ההשתתפות לשרת את האינטרסים של המוסד עצמו, לשמש כמשאב נוסף העומד לרשותו ולשפר את איכות הטיפול הניתן בו לדיירים.

פעילות "השתתפותית" ככמקור משמעות המניע להשתתפות
ההשתתפות מציעה לקשיש תפקידים חברתיים שעשויים לאפשר לו זהות חברתית וערך עצמי באמצעות תרומה לזולת ומיצוי של כישורים אישיים. מסיבה זו ניתן לתפוס את ההשתתפות כאמצעי העשוי להעניק לקשיש משמעות מחודשת לחייו ולמלא את החלל שנוצר בעקבות ההזדקנות ואובדן תפקידיו החברתיים הקודמים (גדרון 1980).

פרנקל (1970) מגדיר משמעות כמטרה הנתפסת על ידי האדם כבעלת ערך. האדם מחפש בחייו תחושה של תכלית, משהו שלמענו ראוי לחיות, ותחושה זו מהווה כוח מניע ראשוני והיא קשורה בערכים ו/או באידיאלים. המשמעות היא תוצר של התרבות ושל הערכים והאמונות הרווחות בה (חזן 1985, Hazan 1994). שני מקורות של משמעות עשויים להוביל להשתתפות: תפיסת היחסים החברתיים כמקור משמעות ותפיסת העיסוק בפעילות של השתתפות כמעניק משמעות לדיירים המשתתפים.

יחסים חברתיים כמקור משמעות המניע להשתתפות

תהליך הזקנה עלול להפחית את תחושת היעילות העצמית של האדם בשל חוסר ידיעה כיצד ניתן להתמודד עם ההאטה בפעילות ועם הירידה בכישורים. גיל מתקדם מאופיין באובדנים בתפקודים השונים, כמו תפקוד החושים, זיכרון, מהירות תגובה וכושר גופני. אובדנים אלו עלולים לגרום לתחושה של חוסר שליטה בחיים ולכן גם לתחושת יעילות עצמית נמוכה ביכולת להשיג תוצאות.
נוסף על האובדנים הקשורים לגיל הזקנה, יש עוד גורמים המשפיעים על ההפחתה בתחושת היעילות העצמית ומקורם במבנה החברה המערבית ובתרבותה:
א. האילוצים שמבנה החברה מכתיב לזקן, כמו אובדן תפקידים חברתיים והיציאה לגמלאות, מצמצמים את האפשרות של מתן ביטוי ליכולת.

תיאוריית היעילות העצמית היא תיאוריה חברתית-קוגניטיבית המניחה שהפעילות של האדם והמטרות שהוא מציב לעצמו הן תוצר של מערכת משולבת של תהליכים קוגניטיביים, מוטיבאציוניים ורגשיים, הפועלים בסביבה נתונה, המשפיעה על המטרות שהוא מציב לעצמו ומחזקת או מחלישה את פעילותו ( .(Bandura 1977, 1982, 1989, 1990, 1997 למוטיבאציה לפעילות יש בסיס קוגניטיבי. אנשים מציבים לעצמם מטרות, מתכננים דרכי פעולה המיועדות להגשים את המטרות ומצפים לתוצאות.

קיימים מספר גורמים נוספים העשויים להשפיע על עמדות הדיירים כלפי השתתפות ארגונית והשתתפות חברתית:

המסוגלות הבריאותית של המרואיינים נבדקה באמצעות שבע שאלות המתייחסות לשלושה נושאים: תפיסת מצב השמיעה, הראייה והניידות, הערכת המידה שבה הבריאות מגבילה אותם בעיסוקים שונים והערכה עצמית של מצב בריאותם ויכולת תפקודם לעומת הדיירים האחרים. מרכיבי תחושת מסוגלות בריאותית של הדיירים וההבדלים בין דיירי שלושת סוגי המוסדות בעניין מסוגלות בריאותית נבדקו באמצעות מבחני חי בריבוע ( ). הממצאים מוצגים בלוח 2.

השתתפות הדיירים נבדקה משני היבטים:
א. עוצמת ההשתתפות בקבלת החלטות בתחומים שונים של פעילות המוסד.
ב. תדירות המעורבות בצורות השתתפות שונות.
צורות ההשתתפות של הדיירים נבחנו בשני מישורים, מישור ארגוני ומישור חברתי-קהילתי.

עוצמת ההשתתפות בקבלת החלטות

צורות ההשתתפות של הדיירים כוללות ארבע צורות של השתתפות ארגונית ושתי צורות של השתתפות חברתית-קהילתית. השתתפות ארגונית כוללת השתתפות בפעילויות חברה ותרבות המתקיימות במוסד, השתתפות בפעילות ציבורית ובכללה חברות בוועדים, השתתפות באמצעות פנייה ישירה לצוות ופנייה באמצעות אחרים. השתתפות חברתית-קהילתית כוללת מתן עזרה מעשית לדיירים ותמיכה נפשית בהם.

השתתפות בפעילויות חברה ותרבות

השתתפות בפעילות ציבורית כוללת חברות בוועד דיירים ובוועדים נוספים, כמו ועדת תרבות וועדת תפריט, השתתפות באספות דיירים, כתיבה בעיתון הדיירים, ארגון פעולות תרבות ועבודה בספריית המוסד.
תדירות ההשתתפות בפעילות זו נבדקה באמצעות סולם של ארבע דרגות:
1. בכלל לא משתתף
2. משתתף לפעמים
3. משתתף לעתים קרובות
4. משתתף באופן קבוע
לוח 5 מציג את ממוצע תדירות ההשתתפות במרכיבי הפעילות הציבורית במוסדות.

השתתפות באמצעות פנייה ישירה להנהלה ולצוות משמעה פנייה ישירה למנהל, להנהלה, לאחות, למטפלת, לעובדת הסוציאלית, לעובדת התרבות או לעובדת התעסוקה. תדירות ההשתתפות באמצעות פנייה ישירה לצוות נעה על סולם בן ארבע דרגות: 1. כלל לא פונה, 2. פונה לעתים רחוקות, 3. פונה, אך לא באופן קבוע, 4. פונה באופן קבוע, תמיד כשאני צריך. לוח 6 מציג את ממוצע תדירות ההשתתפות באמצעות פנייה ישירה להנהלה ולצוות.

בית האבות הוא מרחב חברתי המוקצה לאנשים שעקב גילם איבדו תפקידים חברתיים ומשפחתיים. מנקודת מבט מבנית מדובר בחברת דיירים הומוגנית בעלת מאפיינים משותפים. התנאים הפיזיים של מגורים בסביבה גיאוגרפית אחת, המאפשרת מפגשים תכופים בין הדיירים, הפיצול והניתוק בין ההווי התרבותי של הדייר במוסד ובין הערכים והמציאות שמחוץ למוסד ( Hazan 1980, 1992 ,Gamliel 2000 Percival 2001 , ) הם גורמים המגבירים תחושה של גורל משותף ומסייעים לטיפוח קהילה של דיירים ולעיצובה.

קיים שוני בין התנהגות נשים וגברים ( .(Powers 1996השוני מתבטא במספר תחומים:
א. התמודדות עם לחצים – גברים מתמודדים עם לחצים באמצעות ניסיון לשנות את הסביבה בתהליכים של פתרון בעיות. נשים מתמודדות עם לחצים באמצעות ניסיון לשנות את המשמעות הנתפסת של הלחץ (.(Lazarus & Folkman 1984

מצב כלכלי והשכלה הם משאבים העומדים לרשות הדייר. משאבים רבים יותר נותנים תחושה של מסוגלות גבוהה יותר ( Funk 2004)ויוצרים ציפייה לשליטה רבה יותר על הסביבה ) Kart & Manard 1976 Gottesman 1974, ( . השכלה נתפסת כמשאב המנבא מסוגלות קוגניטיבית גבוהה יותר ומקטין את רמת החרדה מהתמודדות עם מצבים חדשים ולא מוכרים. ( Fischer (1982מדווח שהשכלה קשורה להשתתפות ברשתות חברתיות בלתי פורמאליות ובארגונים קהילתיים למען הסביבה.O'brien (1974) Heyman & Wright (1971) מצאו כי בני המעמד הבינוני והגבוה משתתפים בפעילות קהילתית בשיעור גבוה יותר משיעור השתתפותם של בני המעמד הנמוך.

ניסיון מהעבר מקנה ידע ומיומנויות ונותן תחושה של מסוגלות וחיבה כלפי העיסוק בגלל ההיכרות עמו Singleton, Forbes & Ageani 1993) , Lawton 1985 ).
Lawton (1985) מדווח על עיסוקים של אנשים שנמשכו לאורך כל שנות חייהם, כולל זקנתם. בנוגע להשתתפות –Milbrath (1965), Unger & Wandersman (1983), Vallance & D'auglli(1982) מצאו שאנשים שהתנסו בעבר במצבים דומים למצבי ההשתתפות המשיכו להשתתף גם במוסדות משום שרכשו יכולת ואמון בכישוריהם בנושא.
ינוב (1987(, (1983, Lawton (1985 Abrams &O’ brien(1981)

מצב בריאות לא תקין משפיע על ירידה במסוגלות הפיזית של הדייר, המתבטאת בפגיעה ביכולת התפקוד היומיומי שלו ובמידת עצמאותו בביצוע פעילויות כמו הליכה, אכילה, עריכת קניות וניידות עצמאית. ליקויים בבריאות משפיעים גם על פעילות פנאי, פעילות חברתית ( (Lawton 1985 ויכולת שליטה של דיירים Hazan 1994, Huesmann 1978)). ירידה בשמיעה ובראייה מצמצמת את היכולת לתקשורת בין-אישית .

מאפייני הרקע של הדיירים שעשויים להשפיע על ההשתתפות הם גיל, השכלה, מצב כלכלי, מגדר, פעילות ציבורית בעבר ומסוגלות בריאותית. משתנים אלו ייסקרו בהרחבה להלן:

ניתן ללמוד על הקשר האפשרי שבין מאפיינים אישיים ובין ההשתתפות במוסדות מעבודות העוסקות בארבעה נושאים עיקריים:
1. מניעים להתנדבות בארגונים קהילתיים (גדרון 1983
.(Booth 1972, Booth & Babchuk 1973, Cnaan & Amrofell 1994, Smith 1980,

2. מניעים של אנשים לעסוק בפעילויות חברתיות ובפעילות פנאי
(.(Atchley 1991,Lawton 1983, 1985

3. השפעת הגיל על רמת הפעילות של האדם: תיאורית הפעילות, תיאורית ההינתקות ( (Cumming & Henry 1961ותיאורית ההתפתחות של היקף החיים
(.(Baltes, Reese & Lipsitt 1980

התכונות הפנימיות של המוסד משפיעות במידה רבה על תוכן הפעילות של הקשיש במוסד, על רמת פעילותו ועל בחירת פעילויותיו. תכונות המוסד אינן גורם פסיבי בקביעת התנהגות הדיירים במוסד. החשובות שבין התכונות המוסדיות המוזכרות בספרות המחקרית כבעלות השפעה על השתתפות הדיירים הן:

קנה מידה ערכי נוסף לחלוקה של המוסדות קשור בדימויי הזקנה לעומת דימויים של גיל הביניים. ההבחנה כאן היא בין מוסדות הנקראים בתי אבות ובין מוסדות המכונים דיור מוגן. בסולם הערכים החברתי נתפס בית האבות כמקום המאכלס בתוכו את הזקנה, מקום המוקצה מחמת מיאוס בשל קרבתו למוות (חזן 2002, חזן וגמליאל 2003), מקום שהחברה מבקשת להתרחק ממנו.

המוסד אינו מנותק מהסביבה החיצונית לו. קיימת חדירה מתמדת של הערכים, הנורמות והתרבות הרווחים בחברה הרחבה אל תוך המוסד, והם משפיעים על העולם החברתי של הדיירים, על הנהלת המוסד ועל אנשי הצוות העובדים בו. התשומות הערכיות-תרבותיות של הסביבה החיצונית למוסד עשויות להשפיע במידה רבה על הציפיות מהזקן, על תפיסת תפקידיו כדייר המוסד, על טיבם של התפקידים שימלא, על התחומים שבהם יהיה מעורב, על שיטות ההשפעה שינקוט ועל נכונותו ונכונות המוסד להקים צורות, מסגרות ומבנים של השתתפות.

א2. השפעת הסביבה החיצונית והסביבה הפנימית על השתתפות הדיירים

השתתפות קשישים במוסדות בארץ ובעולם
ההכרה בתרומה של השתתפות הקשישים לאיכות חייהם במוסדות ותפיסתה כתורמת להומניזציה של המוסד באות לידי ביטוי בתקנות ובחוקים המחייבים הקמת ועדי דיירים במספר ארצות. במדינות רבות בארצות-הברית חוקקו חוקים המחייבים את המוסדות לשתף את הקשישים באמצעות הקמת ועדי דיירים

צירופים שונים של תשעת מרכיבים אלו מאפשרים לאתר סוגים שונים של השתתפות במוסדות לקשישים.
Wozner (1990)משלב את המרכיבים "צורת ההשתתפות" ו"תפקיד המשתתף" למושג אחד המבטא את עוצמת ההשתתפות האפשרית של הדייר:
1. עקיפה וסמלית, מתבטאת בידיעה של הדייר על הנעשה במוסד.
2. עקיפה ומוחשית, מתבטאת בנוכחות הדייר, אך ללא השתתפות מעשית.
3. ישירה וסמלית, מתבטאת בבחירת נציגים.
4. קונקרטית,ישירה, מתבטאת במשא ומתן לצורך שותפות בקבלת ההחלטות.

לסיכום:
הסקירה מצביעה על אפשרות של השתתפות הדיירים במספר תחומים ארגוניים וחברתיים-קהילתיים ועל שש צורות שבאמצעותן עשויה להתבטא השתתפות הדיירים:

4. שיטות ההשפעה של הדיירים – את שיטות ההשפעה של הדיירים ניתן למיין לפי שני קריטריונים עיקריים:
א. שיטות ממוסדות שמשמען השתתפות במסגרות פורמליות, כמו מפגשים מאורגנים בין הדיירים ובין הנהלת המוסד, שבהם הדיירים מביעים את דעתם בנושאים הקשורים לחיים במוסד, לעומת שיטות לא ממוסדות, המבוססות על השתתפות לא פורמלית, באמצעות פנייה ישירה של הדייר למנהל או לאיש צוות.
ב. שיטות המבוססות על קונפליקט עם ההנהלה, כגון מכתבי תלונה להנהלה או התארגנות הדיירים כנגד החלטת ההנהלה, לעומת שיטות המבוססות על הסכמה עמה, כגון משא ומתן וקבלת החלטות משותפות של הדיירים והנהלת המוסד.

המרכיבים של השתתפות דיירים
השתתפות דיירים במוסדות היא מושג רחב ומורכב העשוי לבוא לידי ביטוי בצורות מרובות בעת מימושו הלכה למעשה (Valokivi 2004). בספרות ניתן למצוא התייחסות לתשעה מרכיבים עיקריים של השתתפות (קטן 1983):

ה. פיקוח על התנהגות הדיירים
באמצעות ההשתתפות ניתן לגייס את מפעילי הלחצים הפוטנציאליים מבין הדיירים ולשלבם במוסד. יצירת "קואופוטציה" של לקוחות (קטן 1983, 1974) מאפשרת להנהלת המוסד מגע שוטף עם הדיירים ומנהיגיהם, ובכך נעשה השיתוף לאמצעי לספיגת לחצים.

הדיון מצביע על כך שהשתתפות דיירים במוסדות נתפסת כביטוי לזכות יסודית של הפרט החי בחברה דמוקרטית וכתהליך המכוון ליצור שינוי בשלושה מישורים: במישור האישי – יצירת שינוי בתחושת היכולת האישית של הדייר במוסד ובדימוי העצמי שלו.

ג. מיצוי המשאבים של הדיירים
לרשות הדיירים עומדים משאבים של ידע, מיומנויות וניסיון שהם רכשו במהלך השנים באמצעות לימודים פורמאליים, עבודה ועוד. נוסף על כך, יש להם ידע על צורכיהם של הקשישים המתגוררים במוסד. העמדת משאבים אלו לרשות המוסד עשויה לתרום לחברת הדיירים בתחומים רבים ומגוונים, כגון ארגון פעילויות חברה ותרבות, ארגון הספרייה והנחיית חוגים. השימוש בידע ובמיומנויות של הדיירים עשוי להשלים את המשאבים העומדים לרשות המוסד ולרשות עובדיו המקצועיים, ולאפשר פעילות ענפה בתוך המוסד (קטן 1983, 1974).

ד. השפעת ההשתתפות על איכות הטיפול במוסד

המטרות של השתתפות הדיירים
הספרות העוסקת בשאלת השתתפות דיירים במוסדות מצביעה על מגוון של מטרות המניעות גורמים שונים לנסות לקיים את ההשתתפות במוסדות. בחינת המטרות והמשמעות שלהן עבור הדיירים והמערכת המוסדית תיעשה להלן.

א. השפעת ההשתתפות על הדייר הקשיש כפרט
ההשתתפות עשויה לתרום לדייר במספר דרכים:
1. סיוע לדייר להשתלב במוסדולהגביר את תחושת הרווחה שלו.

פרק א: ס ק י ר ת ס פ ר ו ת
השתתפות קשישים במוסדות היא פועל יוצא של המגמה הכללית הרווחת כיום בעולם המערבי, הרואה בהשתתפות צרכנים בשירותי הרווחה מטרה חשובה שיש לחתור למימושה.
הבסיס הערכי להשתתפות דיירים במוסדות מעוגן בעיקרון בסיסי, שלפיו לאדם יש זכות להשתתף באופן ישיר בהכרעות ובקבלת החלטות בתחומים שונים הנוגעים לחייו ((Pateman 1976.
סקירת הספרות תוקדש להגדרת המושג השתתפות דיירים, לפירוט מטרות ההשתתפות ומרכיביה ולדיון בגורמים המשפיעים על קיומה.

א1. השתתפות דיירים: הגדרת המושג ופירוט מרכיביה ומטרותיה

הגדרת המושג השתתפות דיירים

אפשר שזו הסיבה שנושא השתתפות הדיירים במוסדות לקשישים זוכה בשנים האחרונות לתשומת לב מרובה. השתתפות פעילה נתפסת כתורמת לפיתוחן של סביבות מגורים הומאניות יותר וכתנאי חיוני להבטחת איכות החיים של הדיירים. במחקר אנו עדים לדיונים על הגורמים הבולמים את קיומה של ההשתתפות ו/או מסייעים לה ועל התלבטויות לגבי הדרכים שבאמצעותן ניתן להתגבר על המכשולים המקשים על קידומו של רעיון זה. כל קידום של ידע בנושא זה לגבי אוכלוסייה ספציפית עשוי לתרום להבנה טובה יותר של הגורמים המשפיעים על השתתפות דיירים במוסדות ועל השתתפות של אנשים זקנים בקבלת החלטות בכלל.

מספרם של הקשישים בישראל (בני 65 ומעלה) גדל בשיעור חסר תקדים. קצב הגידול של האוכלוסייה הקשישה הוא יותר מכפול מזה של האוכלוסייה הכללית. מאז שנת 1955 גדלה אוכלוסיית הקשישים פי 7.7, בעוד האוכלוסייה הכללית גדלה פי 3.7 (ברודסקי, שנור ובאר 2004).
מספרם של הקשישים בני ה-65+ הגיע בסוף 2002 ל-655.4 אלף, והם מהווים עשרה אחוזים מכלל האוכלוסייה. בקרב האוכלוסייה היהודית שיעור הקשישים הוא 13% ובקרב האוכלוסייה הלא יהודית השיעור הוא 3.2%.

הגורמים העיקריים שנמצאו כמגבירים את ההשתתפות הם:
1. תחושת יעילות עצמית, ובעיקר תחושת יעילות עצמית ביכולת ההשפעה במוסד.
2. קשר חזק עם הדיירים.
3. מציאת משמעות בחיים החברתיים במוסד.
4. פעילות ציבורית בעבר.
הגורמים העיקריים שנמצאו כמפחיתים את ההשתתפות הם:
1. גיל גבוה
2. ירידה במסוגלות הבריאותית.

מטרת המחקר היא לבדוק את נושא השתתפות הדיירים במוסדות לקשישים, את מעורבותם במישור הארגוני ובמישור החברתי ולבחון מספר גורמים הקשורים במאפייני הדיירים ובתכונותיהם העשויים להשפיע על ההשתתפות.
השתתפות דיירים נתפסת כאמצעי העשוי לתרום לאיכות החיים של הדיירים, להקל על השתלבותם במוסד, לאפשר להם להמשיך בחיים פעילים הכוללים תפקידים חברתיים, ההשתתפות נתפסת כגורם מרכזי בבניית תחושת קהילתיות, כאמצעי ל"העצמה" של הדיירים ולהצבת בלמים בפני התפתחות המוסד לקשישים בכוון של "טוטאליות".
התרומה של העבודה הנוכחית היא בשל שלוש סיבות עיקריות:

במדינת ישראל חיים כ-700,000 קשישים מהם כ-115,000 קשישים הנזקקים לסיעוד ועזרה בפעילויות היום-יום (Activities of Daily Living,ADL ). בפעילויות אלו נכללות הפעולות שאדם מבצע כחלק משגרת יומו על מנת לקיים אורח חיים תקין והן כוללות: הלבשה, אכילה,רחצה,ניידות וטיפול בהפרשות גוף . כאשר אנו מתבגרים, לעיתים אנו זקוקים לסיוע בפעילויות אלו ויכולתנו לבצע את הפעולות הוא גם המפתח על פיו קובעות הרשויות את מידת הסיוע הניתנת על פי המצב התפקודי שבו נמצא כל קשיש.
ההגדרות המקובלות במסגרות הטיפול בקשיש הן אחידות, ומטרתן לאפשר שפה משותפת של כל העוסקים בתחום.

נהוג להבחין בין מספר מצבים תפקודיים עיקריים: