תוכנית הטיפול – מסגרת ההתערבות הטיפולית המתבצעת בבתי אבות סיעודיים בעקבות הערכות מצב הנעשות בעת האשפוז במחלקה הסיעודית ובאופן תקופתי. תוכנית זה מגדירה הן את יעדי הטיפול, מסגרת הזמנים לביצוע וחלוקת אחריות הביצוע בין הגורמים השונים.
מעקב שוטף – מעקב צוות בית אבות אחרי תוכנית הטיפול באופן שמאבחן בעיות חדשות ומעדכן את תוכנית הטיפול בהתאם.
ציוד תומך – מכלול הפריטים המשמשים את הקשיש בעת השהייה בבית האבות הסיעודי. ציוד זה כולל פריטים כגון כסא גלגלים, מיטה, מזרון, שולחנות, אמצעים למניעת פצעי לחץ ועוד.
הגבלה פיסית – מגבלה המושתת על הקשיש, בהסכמתו או בהסכמת האפוטרופוס שלו, ונועדה לסייע בתוכנית הטיפול כפי שנקבעה. השתת מגבלה פיסית תישקל על ידי צוות המטפלים של בית אבות סיעודי אחרי ששאר האופציות מוצו.
הערכת מצב קוגניטיבי – אבחון היכולת המנטלית של הקשיש וזאת על ידי בדיקת יכולת הזיכרון, ההתמצאות, השיפוט וכן הלאה. ישנם כלי אבחון סטנדרטיים המשמשים את המאבחנים כמו מבחן שעון, MDS, MMSE וכן הלאה.
הערכת מצב תפקודי – בדיקה של יכולת הקשיש לבצע את 6 פעולות היומיום הבסיסיות (שכיבה וקימה, הליכה, רחצה, שליטה על הסוגרים, אכילה והיכולת להתלבש באופן עצמאי).
הערכת מצב נפשי – בדיקה הקובעת מה מצב רוחו (MOOD) של הקשיש (דיכאוני, תקין וכן הלאה). ישנם מבחנים סטנדרטיים כגון מבחן רת"ד.
בדיקה תקופתית יזומה – ביצוע הערכות מצב שונות באופן תקופתי בכדי לאבחן את המצב הנוכחי ולאפשר התאמת תוכנית טיפול מיטבית.
תיק רפואי – זוהי הרשומה הרפואית של הקשיש הנשמרת בבתי אבות. התיק יכיל את כל המסמכים הרפואיים של כל הגורמים המטפלים. תיק זה יאורגן באופן כרונולוגי, בהתאם להתפתחות הטיפול ויישמר באופן שיבטיח סודיות רפואית.
שמירת יכולות – טיפול המתמקד בשמירה על היכולת הקיימת של הקשיש, תוך שימוש בכלים מגוונים – פיזיים ומנטליים.
ניידות – אפשרות הקשיש לנוע באופן עצמאי ממקום למקום בתוך שטח בית האבות.