המטרות של השתתפות הדיירים
הספרות העוסקת בשאלת השתתפות דיירים במוסדות מצביעה על מגוון של מטרות המניעות גורמים שונים לנסות לקיים את ההשתתפות במוסדות. בחינת המטרות והמשמעות שלהן עבור הדיירים והמערכת המוסדית תיעשה להלן.
א. השפעת ההשתתפות על הדייר הקשיש כפרט
ההשתתפות עשויה לתרום לדייר במספר דרכים:
1. סיוע לדייר להשתלב במוסדולהגביר את תחושת הרווחה שלו.
א. השתתפות בוועדים ובמסגרות השתתפות נוספות מאפשרת המשכיות של חיים פעילים וקבלת תפקידים חברתיים(Burr, Caro & Moorhead 2002) . בדרך זו היא עשויה לצמצם את הקשיים הנגרמים בשל המעבר מסביבה מוכרת למסגרת חדשה ולהקל את ההסתגלות אליה Harel 1981) Havighurst 1961, Langer & Rodin 1996, Moos 1981 ( Harel & Noelker 1982 ׂ.
ב. ההשתתפות עשויה להקל על הדייר ללמוד את התפקידים שהוא צריך למלא בסביבה החדשה של המוסד (Kast 1972, Norman 1980, Rosow 1961, Tobin & Liberman 1976 ,). ההנחה המרכזית של טיעון זה היא שמעורבות פעילה בחברת הדיירים ובמוסד מאפשרת לדייר להכיר טוב יותר את תפקידיו כדייר.
2. שינוי בדימוי העצמי של הקשיש. ההשתתפות משלבת בתוכה מרכיבים של פעילות ושל נתינה לזולת, ולכן היא עשויה לשנות את הדימוי העצמי של הקשיש המתגורר במוסד מאדם תלותי ופסיבי ( ,(Ghush, Hyde, Stevens& Hyde 1996הממקד את כל תשומת הלב בבעיותיו האישיות (1980 Hazan) לדימוי של אדם פעיל התורם לחברה.
3. הענקת תחושה של העצמה (EMPOWERMENT)לדייר. הכניסה למוסד כרוכה בסטריאוטיפים ודעות קדומות המדגישים את הירידה בסטטוס של הקשיש ואת החידלון החברתי. קיימת אפשרות שתפיסה ערכית זו כשהיא מלווה בירידה ביכולת של הדייר תגרום לו לחוסר אמון בעצמו וביכולתו בכל תחומי חייו. השתתפות ומעורבות חברתית מאפשרות לדייר לגלות את כוחו הן כיחיד והן כחלק מחברת הדייריםCohen & Eisdorfer 2001) ,Brooke & Short 1996, קטן 1993). הערכה של הצוות לדעות הדייר ואמון בו וביכולתו לקבל החלטות מעבירים לו מסר חברתי, שעיקרו הוא יכולת ומסוגלות, מסר המאפשר לו תחושת שליטה בחיים.
ב. ההשתתפות כתורמת לעיצוב ולגיבוש קהילה של דיירים ולטיפוח יחסי הגומלין ביניהם
קיומה של קהילת דיירים ויחסי הגומלין בין הדיירים תורמים להגברת שביעות רצונם ולשיפור איכות חייהם, Biggs, Bernard, Kingston & Nettleton 2000 Kahana 1974, Moore 1999) .( Perry & Felce 1995, Yee, Capitman & Leutz 1999 ,
השתתפות הדיירים נתפסת כגורם מרכזי בבניית קהילתיות וביצירת תחושה של "אנחנו". ההנחה כאן היא שלחברת הדיירים במוסד יש מאפיינים קריטיים משותפים (סדן 2002), שהם הזקנה ותנאי המגורים במוסד, המאפשרים להם ליצור קהילה סביבם. תחושת היחד מתבטאת בכך שהדייר וחבריו מתכננים פתרונות ופועלים למען עצמם ולמען סביבתם גם יחד. הפעילות מאופיינת בשיתוף פעולה עם האחרים, ניהול משא ומתן, מחויבות ואחריות הדדית. היא מלווה בעזרה הדדית ומספקת לחברי הקהילה תחושה של ביטחון.
השתתפות עשויה גם לשפר את הקשר הבין-אישי של הדיירים, ובייחוד את הקשר שבין דיירים ותיקים לחדשים, ובכך לתרום לשיפור האווירה הקיימת בתוך חברת הדיירים. הקושי של המעבר למוסד וההסתגלות אליו כולל גם את הקושי להכיר את חברת הדיירים ולמצוא חברים בין הדיירים. התוצאה של קשיים אלו תתבטא בניכור הדדי בתוך חברת הדיירים ובאווירה של כעס ודיכאון. לעומת זאת, עזרה הדדית בתוך חברת הדיירים יוצרת תחושה של הכרת תודה ואווירה של אמון ופתיחות בין הדיירים.