במדינת ישראל חיים כ-700,000 קשישים מהם כ-115,000 קשישים הנזקקים לסיעוד ועזרה בפעילויות היום-יום (Activities of Daily Living,ADL ). בפעילויות אלו נכללות הפעולות שאדם מבצע כחלק משגרת יומו על מנת לקיים אורח חיים תקין והן כוללות: הלבשה, אכילה,רחצה,ניידות וטיפול בהפרשות גוף . כאשר אנו מתבגרים, לעיתים אנו זקוקים לסיוע בפעילויות אלו ויכולתנו לבצע את הפעולות הוא גם המפתח על פיו קובעות הרשויות את מידת הסיוע הניתנת על פי המצב התפקודי שבו נמצא כל קשיש.
ההגדרות המקובלות במסגרות הטיפול בקשיש הן אחידות, ומטרתן לאפשר שפה משותפת של כל העוסקים בתחום.
נהוג להבחין בין מספר מצבים תפקודיים עיקריים:
- עצמאי
מי שאינו זקוק לעזרה כלל בפעילויות היום-יום. מי שמתפקד בכוחות עצמו ובצורה מיטבית בכל אחת ואחת מהפעילויות ואינו נזקק לעזרה של אדם או מכשיר (כגון הליכון וכד') לקיים את אורח חייו.
אנשים עצמאיים חיים ללא קושי בקרב הקהילה בה הם חיים, או אם הם בחרו לעשות כן במסגרת של דיור מוגן (ראה להלן ). - תשוש, או תשוש גוף
כאשר רמת התפקוד יורדת ונפגעת היכולת לתפקד עצמאית בפעילויות היום-יום, המצב התפקודי החדש נקרא תשוש, או תשוש גוף. במצב זה הקשיש כבר אינו מתפקד עצמאית לחלוטין, נזקק לעיתים לסיוע של הליכון לצורך ניידות, עזרה ברחצה וכד'. תשוש או תשוש גוף הוא מי שנזקק לעזרה ב2-3 פעולות מפעולות ADL. - סיעודי
הגדרה של תשוש היא הגדרה רחבה ויכולה להימשך זמן רב. רק כאשר הקשיש אינו מסוגל לתפקד וזקוק לעזרה מלאה במרבית פעולות ADL הוא מוגדר כסיעודי כלומר כאשר הוא מרותק לכסא גלגלים, אינו שולט על הסוגרים ונזקק לשימוש בסופגנים, זקוק לעזרה מלאה ברחצה והלבשה אזי הוא מוגדר מבחינת הרשויות כסיעודי. חשוב לציין כי אין קשר בין המצב הגופני למצב הנפשי-קוגנטיבי וקשיש יכול ליהיות סיעודי וגם צלול לחלוטין. - סיעודי זמני
עתים שקשיש הופך סיעודי עקב פעילות רפואית (לדוגמא ניתוח) אך הינו בעל יכולות שיקומיות- כלומר לאחר הפעילות הרפואית ובעזרת הדרכה ואימון נכונים במוסד שיקומי- הוא עשוי לשוב לרמת תפקוד גבוהה יותר. הגדרת מצב תפקודי זה היא סיעודי זמני. - סיעודי מורכב
חולים אשר הינם סיעודיים על פי תפקודם ובנוסף לכך יש צורך בטיפול רפואי מיוחד בעבורם, דוגמת עירויים, דיאליזה, מחלת סרטן פעילה, פצע לחץ דרגה 3 ומעלה ועוד,מוגדרים כ- סיעודי מורכב. - תשוש נפש
הגדרה של תשוש נפש אינה נוגעת כלל למצבו הגופני של הקשיש אלא למידת צלילותו. כאשר רמת הדמנציה של הקשיש עולה ומידת התמצאותו בזמן במרחב ובמקום יורדת במידה כזו שהוא נזקק להשגחה מתמדת, הוא מאובחן כתשוש נפש. חשוב לציין כי תשוש נפש אינו חולה נפש אלא מי שבעקבות מחלות הקשורות לזקנה (אלצהיימר לדוגמא) רמתו הקוגניטיבית נפגעת. למרות שמבחנים שונים לבדיקת צלילותו של קשיש (מיני מנטל לדוגמא) נערכים ע"י גורמים שונים, אבחנה מוסמכת ומקובלת על הרשויות של תשוש נפש- ניתנת ע"י פסיכיאטר שהתמחה בגריאטריה בלבד.
המצבים התפקודיים השונים מצריכים היערכות שונה של הקשיש ובני משפחתו על מנת להמשיך בשגרת החיים כמידת האפשר ולאפשר את הטיפול הטוב ביותר והמתאים ביותר עבור כל קשיש.
מגוון פתרונות לסיוע לקשיש:
- גמלת סיעוד
בטוח לאומי מסייע לקשישים הנזקקים לעזרה על פי חוק הסיעוד ובאמצעות גמלת סיעוד חדשית. הגמלה ניתנת ע"י מתן זכאות לשעות סיוע שבועיות הניתנות ע"י חברות סיעוד . ישנם קריטריונים על פיהם המוסד לביטוח לאומי בודק את הזכאות של הקשיש לקבלת הסיוע והם : מגורים בבית או בדיור מוגן בלבד, גיל פרישה, מבחן הכנסות, מבחן תלות הקובע את רמת התפקוד של הקשיש (מידת תלותו בזולת בפעולות (ADL. הזכאות נעה בין 9.75 שעות שבועיות ועד ל-18 שעות שבועיות על פי רמות התפקוד. הסיוע ניתן ע"י מטפלים/מטפלות אך ניתן גם להמיר את שעות הסיוע לשרותים נוספים דוגמת אספקת חיתולים, טיפול במרכזי יום לקשיש (להלן), שרותי כביסה והתקנת משדר מצוקה. עד לקבלת הזכאות מביטוח לאומי ניתן לעיתים לקבל את השירות מחברות הסיעוד במחיר מופחת או במקרי הצורך בסבסוד מלא כשירות ע"י חברות הסיעוד. - מרכזי יום לקשיש
מרכזי יום לקשיש מיועדים לקשישים הזקוקים להשגחה מספר שעות במהלך היום ובמסגרת זו ניתן שירות הכולל הסעות, ארוחות,פעילויות וטיפולים שונים.מרכזי היום מפוזרים בפריסה ארצית. - עובד זר
היתרים להעסקת עובד זר ניתנים ע"י משרד התמ"ת ובאמצעות חברות סיעוד וחברות ייעודיות על בסיס מבחן גיל ומבחן תלות בלבד לקשישים הנמצאים בקהילה (בביתם) או במסגרת דיור מוגן (להלן) בלבד. ניתן להמיר את גמלת הסיעוד הניתנת מביטוח לאומי להשתתפות בשכר העובד הזר. - דיור מוגן
דיור מוגן היא מסגרת המיועדת לעצמאים בלבד ובה הקשיש ממשיך לחיות את חייו כרצונו אך במסגרת בית משותף המספק סל שירותים פיזיים חברתיים ואישיים. במסגרת זו ניתן לבחור את סוג הדיור (גודל יחידת הדיור,מספר החדרים וכד') ואת כמות השירותים מתוך הסל המוצע בכל בית (רופא, ארוחות, כביסה, פיזיותרפיה, תעסוקה, מספרה, ריפוי בעסוק, שירות סוציאלי, מספרה, קפיטריה, בית כנסת, חדר כושר, בריכה וכו'. דיור מוגן מהווה בית משותף, אינו זקוק לרישיון מוסדי, אינו מפוקח ע"י משרד או רשות ממשלתית ואין בו סיוע למימון ע"י הרשויות. - בית אבות
בית אבות מיועד לעצמאיים ותשושים עם מגבלות קלות ועזרה חלקית. בית אבות נחשב כמעון , כפוף לחוק הפיקוח על המעונות ומצריך רישוי ופיקוח של משרד הרווחה. ניתן להיקלט בו באמצעות מימון עצמי או באמצעות סיוע של גורמי הרווחה העירוניים הניתנים על בסיס מבחן גיל, תפקוד והכנסות של הקשיש ושל בני משפחתו. סל השירותים בבית אבות קבוע ואין אפשרות בחירה לדייר מתוך הסל .סל השירותים אינו אחיד ומשתנה בין בית לבית על פי אופי האוכלוסייה המתגוררת בו ולכן יש חשיבות רבה להתאמת המוסד לקשיש על פי סל השירותים המוצע בו. - בית חולים סיעודי מורכב
בית חולים סיעודי מורכב מיועד אך ורק לחולים שהוגדרו כסיעודי מורכב (ראה לעיל) ופועלים ברישיון ובפיקוח של משרד הבריאות. הפניית החולים ומימון האשפוז נעשה באמצעות קופות החולים וזכות הבחירה לקשיש ומשפחתו מצומצמת. - בית חולים סיעודי/גריאטרי
בית חולים סיעודי/גריאטרי מיועד אך ורק לחולים המוגדרים כסיעודיים (ראה לעיל) ומחייב רישיון להפעלת בית חולים ממשרד הבריאות אשר מפקח ע"י אגף הגריאטריה באופן שוטף על הפעלתו . המצאות רישיון זה הכרחית בכל מוסד סיעודי וחסרונו פירושו כי המוסד אינו פועל חוקית.
זכות הבחירה לקשיש ומשפחתו רחבה וניתן לבחור בין מגוון מוסדות רחב המופעלים על בסיס תקני מינימום אחידים של משרד הבריאות אך נבדלים זה מזה הן בשירותים נוספים הניתנים לקשישים והן במיקומם וברמת המלונאות שלהם. ניתן להיקלט במוסד באמצעות מימון פרטי או באמצעות סיוע ממשרד הבריאות לזכאים על בסיס הגדרה רפואית ומבחני יכולת כלכלית לקשיש ובני משפחתו בהליך הנקרא הנפקת קוד אשפוז. קוד האשפוז מאפשר אשפוז בחלק ניכר מהמוסדות הסיעודיים אך לא בכולם. - מחלקה לתשושי נפש בבית חולים סיעודי/גריאטרי
מחלקה לתשושי נפש בבית חולים סיעודי/גריאטרי מיועדת אך ורק לחולים המוגדרים כתשושי נפש (ראה לעיל) מתהלכים, מחייבת רישיון להפעלת בית חולים ממשרד הבריאות אשר מפקח ע"י אגף הגריאטריה באופן שוטף על הפעלתה . המצאות רישיון זה הכרחית בכל מחלקה לתשושי נפש וחסרונו פירושו כי המוסד אינו פועל חוקית. מחלקה לתשושי נפש נקראת לעיתים גם "מחלקה מוגנת" עקב העובדה שהדיירים המתהלכים מוגנים בה באופן שיכול לוודא את הישארותם באזור מוגן, ע"י דלת סגורה.
זכות הבחירה לקשיש ומשפחתו רחבה וניתן לבחור בין מגוון מחלקות רחב המופעלות על בסיס תקני מינימום אחידים של משרד הבריאות אך נבדלים זה מזה הן בשירותים נוספים הניתנים לקשישים והן במיקומם וברמת המלונאות שלהם. ניתן להיקלט במחלקה לתשושי נפש באמצעות מימון פרטי או באמצעות סיוע ממשרד הבריאות לזכאים על בסיס הגדרה רפואית ומבחני יכולת כלכלית לקשיש ובני משפחתו בהליך הנקרא הנפקת "קוד" אשפוז. קוד האשפוז מאפשר אשפוז בחלק ניכר מהמחלקות לתשושי נפש אך לא בכולם.
כאשר מתעורר הצורך למתן סיוע טיפולי לקשיש כדאי לבחור את הטיפול הנכון על פי סדר:
ראשית יש להבין את המצב התפקודי של הקשיש, מה הפתרונות האפשריים למצב התפקודי הנתון, ולהשוות באופן נכון ועניני בין פתרונות שונים (לדוגמא מהם היתרונות והחסרונות של עובד זר למול בית אבות או בית חולים סיעודי ).
איזה שיקולים כדאי להפעיל בבחירת מוסד? (מחלקה מתאימה, מענה לצרכים רפואיים מיוחדים,מיקום גיאוגרפי, צרכים חברתיים ותרבותיים,פעילויות מועדפות, תנאים פיזיים מתאימים, תחבורה למבקרים, אפשרויות מימון ועוד). כדאי מאד לראות מספר מוסדות אפשריים להשוות ולבחור.
ניתן גם להיעזר ביעוץ מקצועי הניתן בדרך כלל ללא תשלום על ידי חברות יעוץ והכוונה לקבלת מירב המידע העדכני והמקצועי .