במחקר נבדק הקשר שבין תחושה כללית של יעילות עצמית וארבעה מדדי משנה של תחושת יעילות עצמית ובין עוצמת ההשתתפות בקבלת החלטות ותדירות ההשתתפות בצורות השתתפות שונות.
מדדי היעילות העצמית שנבדקו לקוחים מארבעה תחומים: השפעה בתחומי חברה ותרבות, אסרטיביות, קשר עם הצוות והגנה על ה"עצמי". לוח 30 מציג את הקשרים שבין מדדי היעילות העצמית ובין מדדי ההשתתפות.
נתוני הלוח מצביעים על קשרים מובהקים בין כל המדדים של תחושת יעילות עצמית ובין השתתפות בקבלת החלטות. הקשר של הגנה על ה"עצמי" עם השתתפות בקבלת החלטות הוא שלילי, ואילו הקשר של מדדי היעילות העצמית האחרים עם השתתפות בקבלת החלטות הוא חיובי. ככל שתחושת היעילות של הדיירים גבוהה יותר, כן גבוהה יותר השתתפותם בקבלת החלטות, אך ככל שתחושת ההגנה על ה"עצמי" גבוהה יותר, כן פוחתת השתתפותם.
תדירות ההשתתפות בצורות ההשתתפות אינה קשורה להגנה על ה"עצמי" אלא רק למדדי תחושת היעילות העצמית האחרים. קשרים יותר חזקים קיימים בין שני מדדים של תחושת יעילות עצמית –המדד הכללי והמדד של חברה ותרבות – ובין המדדים של השתתפות בקבלת החלטות והמדדים עזרה מעשית לדיירים ותמיכה נפשית בדיירים.
ד. הקשר בין מקורות המעניקים משמעות בחיים ובחיים החברתיים במוסד ובין ההשתתפות
נבדק הקשר שבין מקורות המשמעות האלה: ערכים חברתיים, הנאות החיים ופעילות פנאי ובין מרכיבי ההשתתפות, והקשר שבין החיים החברתיים במוסד כמקור משמעות ובין מרכיבי ההשתתפות. התוצאות מוצגות בלוח 31.
הלוח מצביע על קשר מובהק וחיובי בין תפיסת החיים החברתיים במוסד כמקור משמעות ובין כל המדדים של ההשתתפות. ככל שהדייר מוצא יותר משמעות בחיים במוסד, כן גדולה יותר השתתפותו. הקשר החזק ביותר של מקור משמעות זה הוא עם עזרה מעשית לדיירים ותמיכה נפשית בהם, וכן עם השתתפות בפעילות ציבורית.
מקורות המשמעות האחרים נמצאו קשורים רק לחלק ממרכיבי ההשתתפות. קשר ישיר וחזק נמצא בין משמעות בפעילות פנאי ובין השתתפות בפעילויות חברה ותרבות.
לסיכום:
הממצאים מאשרים את השערת המחקר בדבר הקשר שבין המשמעות ובין עוצמת ההשתתפות.
הקשר החזק ביותר הוא בין תפיסת החיים החברתיים במוסד כמקור משמעות ובין כל מרכיבי ההשתתפות. המשמעות של ממצא זה היא שההשתתפות במוסד היא אחד הביטויים של תפיסת החיים החברתיים במוסד כמקור למשמעות.