מאמר זה מהווה המשך למאמר הטיפול בבית אבות לתשושי נפש – חלק א' וממשיך לסקור את דרכי הטיפול המקובלות בבתי אבות לתשושי נפש.
תקשורת – רצוי מאוד לדבר אל הקשיש תשוש הנפש כפי שמדברים באופן רגיל וכפי שאדם שאינו חולה אלצהיימר היה רוצה שייפנו אליו. רצוי להקשיב עם תשומת לב מרובה לדברים שהוא אומר ובסבלנות ולהתייחס אליו בכבוד. כדאי תמיד לשמור על חיוביות ולמצוא את הדברים החיוביים להגיד לאותו אדם. תקשורת חיובית ומחזקת היא גורם חשוב ביותר בטיפול בקשישים תשושי נפש שכן ידוע הקשר בין אלצהיימר לדיכאון ובין דיכאון להתדרדרות המחלה ולצורך בתרופות נוגדות דיכאון. תקשורת טובה יכולה לסייע מאוד לשמור על מצב רוח טוב ולשמר לאורך זמן את מצב המחלה.
חשוב לזכור גם לא להכשיל את הקשיש עם שאלות שאין הוא יודע את התשובה עליהן. אם הוא אינו זוכר שמות של אנשים אין להקשות עליו עם שאלות כגון "מי אני" אלא לבוא בגישה מחזקת ולהגיד "שלום אני.." וכך לחזק את תחושת הערך של אותו אדם ולהתחיל את השיחה מנקודה שווה.
יצירת סביבה מתאימה – על מנת לאפשר לקשיש תשוש הנפש את מירב העצמאות שהוא יכול להגיע אליה יש לתתלו את מירב הכלים שיאפשרו לו לעשות כן. ניתן להשתמש בעזרים צבעוניים ובולטים על מנת לסמן את הסביבה הקרובה ובכך לסייע לו בתהליך ההתמצאות במרחב, לשים את החפצים בהם הוא משתמש לעתים תכופות במקום נגיש ולא בתוך ארון או מקום אחר שיקשה עליו להגיע אליו. רצוי להבליט שעונים וכל אמצעי אחר שייתן תחושת זמן שכן מחלת האלצהיימר פוגעת ביכולת של הקשיש לעקוב אחר רצף הזמן.
טיפול פיזי – קשישים תשושי נפש לא תמיד מתלוננים על מה שכואב להם ולכן חשוב מאוד לשים לב אם חל שינוי לרעה במצב החולה. האם ישנם פצעים לא מטופלים, האם נראה שכואב לו או שהוא לא מרגיש טוב. אבחון בזמן של בעיות יכול למנוע הרבה סבל מיותר והתדרדרות במצב הפיזי של הקשיש. בכל בית אבות לתשושי נפש ישנו צוות רפואי אשר בין יתר תפקידיו משגיח על המצב הבריאותי של הקשיש הן בבדיקות תקופתיות יזומות והן בעבודה היומיומית עימו על מנת לאבחן בזמן תסמינים של בעיה בריאותית. הדבר חשוב במיוחד כאשר אותו קשיש סובל ממחלות רקע נוספות כגון סכרת.
חשוב למצוא בית אבות לתשושי נפש שיענה בצורה הטובה ביותר על צרכי הקשיש והמשפחה. להתייעצות עם מומחים במציאת בתי אבות לתשושי נפש בכל הארץ, ניתן לחייג 24 שעות ביממה – 053-336-2407.