הטענות: שבית עדיף על מוסד ושמוסד הוא "רע הכרחי", מוצא של חוסר ברירה – לא נכונות. עבור חלק מהאנשים בית עדיף, אך הרבה אנשים זקנים ירגישו טוב יותר במוסד, ואיכות חייהם תשתפר.
כיצד נחליט מה עדיף? מהם השיקולים שינחו אותנו בקבלת ההחלטות לגבי המשך המגורים בבית או לחילופין – במוסד? כיצד נחליט איזו משתי אפשרויות מגורים אלו עונה טוב יותר על הצרכים שלנו?
מומלץ לבחון היטב את היתרונות והחסרונות של כל אחד ממקומות מגורים אלו עבורנו, בהתייחס הן לתנאי המגורים שלנו בבית שלנו והן לאישיות שלנו ולתכונות האופי שלנו.
זכרו – לא כל מה שטוב ומתאים לחברים שלנו מתאים באותה מידה גם לנו.
מערכת השיקולים שתשפיע על ההחלטות שלנו:
א. תנאי המגורים בבית – אלו מתייחסים לנתונים הבאים:
1. מבנה הבית/הדירה שלנו: נוחות הדירה/החדר, הריהוט.
א. נגישות – האם אנו גרים בבית קרקע או בדירה בבית קומות. האם קיימת מעלית? צריך לטפס על מדרגות?
ב. מידת ההתאמה של הדירה למגבלות הפיזיות שלנו: פתחים רחבים, קרבה לשירותים, למטבח, נגישות למטבח ולפינת הבישול.
ג. אסטטיקה – האם הבית מטופח, או שעדיף לעבור לחדר מטופח יותר במוסד?
ד. אמצעי ביטחון – סורגים אזעקה… פלדלת.
2. הסביבה הפיזית – האם יש בסביבת מקום המגורים שלנו גינה או שטחים ציבוריים שנעים לשבת בהם?
3. מידת הנגישות לשירותים הקיימים בקהילה:
א. שירותים רפואיים (קופת חולים), סיעודיים, עו"ס, פסיכולוג….
ב. מרחק המגורים מהשכנים ומידת הנגישות שלך אליהם ושלהם אליך.
כיצד משפיעים תנאי המגורים בבית על רווחת האדם הזקן ועל איכות החיים שלו?
* קובעים את היכולת להשתלט על עבודות הבית, לערוך קניות ולקבל מענה לצרכים הבסיסיים.
* משפיעים על הביטחון הפיזי – חשש מפורצים, שוד….
* קובעים את היכולת להימנע מנפילות
* משפיעים על שימור הבריאות הפיזית, הגופנית
* משפיעים על מידת התמיכה שהוא מקבל מהסביבה: מבני משפחה ומהקהילה
* משפיעים על האפשרות להעסיק מטפלת אישית.
לתנאי המגורים השפעה על תחושת השליטה של האדם הזקן על חייו. תנאים לא מתאימים בבית יוצרים תחושת חוסר אונים ותחושה של אבדן שליטה על החיים.
תנאי מגורים לא מתאימים יכולים לגרום לכך שהאדם צריך להשקיע כל כך הרבה אנרגיה בעבודות הבית, בדאגה לביטחונו האישי ו/או בקשר עם השירותים הקהילתיים עד שלא נותרת לו אנרגיה להשקיע בצרכים חברתיים ובצרכים נפשיים ורגשיים.
ב. צרכים מיוחדים של הקשיש:
השאלה כאן היא – האם לקשיש יש צרכים מיוחדים שאותם הוא יכול לקבל רק בבית? כמו למשל: הרגלי תזונה מיוחדים: מזון ספציפי, בישול מיוחד החשובים לקשיש, ושאפשר להכינם רק בבית אך לא במוסד.
ג. האפשרות לקבל מענה לצרכים רגשיים:
משמעות בחיים ויכולת לעסוק בעיסוקים שיש בהם משמעות הם צורך רגשי בסיסי עבור כל אדם.
משמעות מתייחסת לנתונים הבאים:
* צורך בחוויות
* מתן מענה לצרכים רגשיים: צורך באהדה, בטיפול, יחס אישי
* אפשרות לחברה ולקשר עם אנשים
* מגוון העיסוקים המעניינים את האדם
* אפשרות להרחבת הידע והשכלה. אפשרויות למידה
מענה על תחומי העניין של האדם
* אפשרות של תרומה ונתינה לאחר, עזרה לזולת
השאלות אם כן הן:
א. אלו עיסוקים קיימים בקהילה,
ב. האם הזקן יכול לבחור לעצמו עיסוקים שיתנו לו תחושת משמעות.
ג. האם קיים מרכז יום ו/או מועדון לזקנים, האם הפעילויות בהם עונות על הצרכים של הזקן.
סיכום: השוואה בין הבית למוסד: היתרונות והחסרונות בכל אחת מצורות מגורים אלו:
יתרונות בהמשך מגורים בבית:
* הבעלות על הבית/הדירה יוצרת תחושת שליטה
* ההחלטה לעבור למוסד יש בה מעין הודאה בגיל המתקדם. המשך חיים בבית מאפשר "הכחשה".
* הכרות עם המקום
* שייך לנו
* רהיטים וחפצים שאנו קשורים אליהם
* זהות ודימוי אישי: קשורים לעברנו ולגיל צעיר יותר
חסרונות בהמשך מגורים בבית
* חשש מנפילות
* קושי יחסי בקבלת עזרה
* חשש מפורצים, שוד….
* הוצאת אנרגיה רבה בפעילויות היומיום
* השוואה מתמדת עם היכולת שהייתה בעבר
* הוצאת אנרגיה בפעולות היומיום מותירה פחות אנרגיה לעיסוקים שמעניינים את הקשיש ושיש בהם משמעות רבה יותר עבורו
* פחות זמינות של חברה ופעילות מהנה (מועדונים).
יתרונות המגורים במוסד
* חברה זמינה
* מגוון פעילויות תעסוקה ותרבות
* אין צורך להשקיע מאמץ בעיסוקי "עקרת בית"
* ניתן להשקיע את האנרגיה בפעילות המועדפת על הדייר שנותנת לו משמעות בחיים
* הגנה פיזית- שירותי בריאות, טיפול, מתן עזרה ראשונה
חסרונות המוסד
* צורך להתאים את ההתנהגות לחוקי המוסד
* לחץ חברתי של חברת הדיירים
* קשיי פרידה מהבית- מהעבר ומהסמלים של זהותנו
* הודאה בעובדה שהאדם "זקן".
* התמודדות רגשית עם הסטיגמה שכרוכה בזקנה ובמוסד
* פחות שליטה בנושאים כמו: אוכל ותזונה, סדר יום