נאוה-מדור-חיים

דוקטורט - פרק א3 - מגדר וסיכום

קיים שוני בין התנהגות נשים וגברים ( .(Powers 1996השוני מתבטא במספר תחומים:
א. התמודדות עם לחצים – גברים מתמודדים עם לחצים באמצעות ניסיון לשנות את הסביבה בתהליכים של פתרון בעיות. נשים מתמודדות עם לחצים באמצעות ניסיון לשנות את המשמעות הנתפסת של הלחץ (.(Lazarus & Folkman 1984 למידע נוסף »

דוקטורט - פרק א3 - השכלה ומצב כלכלי

מצב כלכלי והשכלה הם משאבים העומדים לרשות הדייר. משאבים רבים יותר נותנים תחושה של מסוגלות גבוהה יותר ( Funk 2004)ויוצרים ציפייה לשליטה רבה יותר על הסביבה ) Kart & Manard 1976 Gottesman 1974, ( . השכלה נתפסת כמשאב המנבא מסוגלות קוגניטיבית גבוהה יותר ומקטין את רמת החרדה מהתמודדות עם מצבים חדשים ולא מוכרים. ( Fischer (1982מדווח שהשכלה קשורה להשתתפות ברשתות חברתיות בלתי פורמאליות ובארגונים קהילתיים למען הסביבה.O'brien (1974) Heyman & Wright (1971) מצאו כי בני המעמד הבינוני והגבוה משתתפים בפעילות קהילתית בשיעור גבוה יותר משיעור השתתפותם של בני המעמד הנמוך. למידע נוסף »

דוקטורט - פרק א3 - פעילות ציבורית בעבר

ניסיון מהעבר מקנה ידע ומיומנויות ונותן תחושה של מסוגלות וחיבה כלפי העיסוק בגלל ההיכרות עמו Singleton, Forbes & Ageani 1993) , Lawton 1985 ).
Lawton (1985) מדווח על עיסוקים של אנשים שנמשכו לאורך כל שנות חייהם, כולל זקנתם. בנוגע להשתתפות –Milbrath (1965), Unger & Wandersman (1983), Vallance & D'auglli(1982) מצאו שאנשים שהתנסו בעבר במצבים דומים למצבי ההשתתפות המשיכו להשתתף גם במוסדות משום שרכשו יכולת ואמון בכישוריהם בנושא.
ינוב (1987(, (1983, Lawton (1985 Abrams &O’ brien(1981) למידע נוסף »

דוקטורט - פרק א3 - מאפייני רקע של הדיירים - מצב בריאות

מצב בריאות לא תקין משפיע על ירידה במסוגלות הפיזית של הדייר, המתבטאת בפגיעה ביכולת התפקוד היומיומי שלו ובמידת עצמאותו בביצוע פעילויות כמו הליכה, אכילה, עריכת קניות וניידות עצמאית. ליקויים בבריאות משפיעים גם על פעילות פנאי, פעילות חברתית ( (Lawton 1985 ויכולת שליטה של דיירים Hazan 1994, Huesmann 1978)). ירידה בשמיעה ובראייה מצמצמת את היכולת לתקשורת בין-אישית . למידע נוסף »

דוקטורט - פרק א3 - מאפייני רקע של הדיירים - גיל

מאפייני הרקע של הדיירים שעשויים להשפיע על ההשתתפות הם גיל, השכלה, מצב כלכלי, מגדר, פעילות ציבורית בעבר ומסוגלות בריאותית. משתנים אלו ייסקרו בהרחבה להלן: למידע נוסף »

דוקטורט - פרק א3 - ההשפעה של מאפייני הרקע של הדיירים

ניתן ללמוד על הקשר האפשרי שבין מאפיינים אישיים ובין ההשתתפות במוסדות מעבודות העוסקות בארבעה נושאים עיקריים:
1. מניעים להתנדבות בארגונים קהילתיים (גדרון 1983
.(Booth 1972, Booth & Babchuk 1973, Cnaan & Amrofell 1994, Smith 1980,

2. מניעים של אנשים לעסוק בפעילויות חברתיות ובפעילות פנאי
(.(Atchley 1991,Lawton 1983, 1985

3. השפעת הגיל על רמת הפעילות של האדם: תיאורית הפעילות, תיאורית ההינתקות ( (Cumming & Henry 1961ותיאורית ההתפתחות של היקף החיים
(.(Baltes, Reese & Lipsitt 1980 למידע נוסף »

דוקטורט - פרק א2 - השפעת הסביבה הפנים-מוסדית

התכונות הפנימיות של המוסד משפיעות במידה רבה על תוכן הפעילות של הקשיש במוסד, על רמת פעילותו ועל בחירת פעילויותיו. תכונות המוסד אינן גורם פסיבי בקביעת התנהגות הדיירים במוסד. החשובות שבין התכונות המוסדיות המוזכרות בספרות המחקרית כבעלות השפעה על השתתפות הדיירים הן: למידע נוסף »

דוקטורט - פרק א2 - השפעת הסביבה החוץ-מוסדית חלק ב'

קנה מידה ערכי נוסף לחלוקה של המוסדות קשור בדימויי הזקנה לעומת דימויים של גיל הביניים. ההבחנה כאן היא בין מוסדות הנקראים בתי אבות ובין מוסדות המכונים דיור מוגן. בסולם הערכים החברתי נתפס בית האבות כמקום המאכלס בתוכו את הזקנה, מקום המוקצה מחמת מיאוס בשל קרבתו למוות (חזן 2002, חזן וגמליאל 2003), מקום שהחברה מבקשת להתרחק ממנו. למידע נוסף »

דוקטורט - פרק א2 - השפעת הסביבה החוץ-מוסדית חלק א'

המוסד אינו מנותק מהסביבה החיצונית לו. קיימת חדירה מתמדת של הערכים, הנורמות והתרבות הרווחים בחברה הרחבה אל תוך המוסד, והם משפיעים על העולם החברתי של הדיירים, על הנהלת המוסד ועל אנשי הצוות העובדים בו. התשומות הערכיות-תרבותיות של הסביבה החיצונית למוסד עשויות להשפיע במידה רבה על הציפיות מהזקן, על תפיסת תפקידיו כדייר המוסד, על טיבם של התפקידים שימלא, על התחומים שבהם יהיה מעורב, על שיטות ההשפעה שינקוט ועל נכונותו ונכונות המוסד להקים צורות, מסגרות ומבנים של השתתפות. למידע נוסף »

שלב תוכן