יעוץ והכוונה חינם 24 שעות

מאמרים

הטענות: שבית עדיף על מוסד ושמוסד הוא "רע הכרחי", מוצא של חוסר ברירה – לא נכונות. עבור חלק מהאנשים בית עדיף, אך הרבה אנשים זקנים ירגישו טוב יותר במוסד, ואיכות חייהם תשתפר.

כיצד נחליט מה עדיף? מהם השיקולים שינחו אותנו בקבלת ההחלטות לגבי המשך המגורים בבית או לחילופין - במוסד? כיצד נחליט איזו משתי אפשרויות מגורים אלו עונה טוב יותר על הצרכים שלנו?

מומלץ לבחון היטב את היתרונות והחסרונות של כל אחד ממקומות מגורים אלו עבורנו, בהתייחס הן לתנאי המגורים שלנו בבית שלנו והן לאישיות שלנו ולתכונות האופי שלנו.
זכרו – לא כל מה שטוב ומתאים לחברים שלנו מתאים באותה מידה גם לנו.

מטרת המחקר היא לבדוק את נושא השתתפות הדיירים במוסדות לקשישים, את מעורבותם במישור הארגוני ובמישור החברתי ולבחון מספר גורמים הקשורים במאפייני הדיירים ובתכונותיהם העשויים להשפיע על ההשתתפות.
השתתפות דיירים נתפסת כאמצעי העשוי לתרום לאיכות החיים של הדיירים, להקל על השתלבותם במוסד, לאפשר להם להמשיך בחיים פעילים הכוללים תפקידים חברתיים, ההשתתפות נתפסת כגורם מרכזי בבניית תחושת קהילתיות, כאמצעי ל"העצמה" של הדיירים ולהצבת בלמים בפני התפתחות המוסד לקשישים בכוון של "טוטאליות".
התרומה של העבודה הנוכחית היא בשל שלוש סיבות עיקריות:

הגורמים העיקריים שנמצאו כמגבירים את ההשתתפות הם:
1. תחושת יעילות עצמית, ובעיקר תחושת יעילות עצמית ביכולת ההשפעה במוסד.
2. קשר חזק עם הדיירים.
3. מציאת משמעות בחיים החברתיים במוסד.
4. פעילות ציבורית בעבר.
הגורמים העיקריים שנמצאו כמפחיתים את ההשתתפות הם:
1. גיל גבוה
2. ירידה במסוגלות הבריאותית.

מספרם של הקשישים בישראל (בני 65 ומעלה) גדל בשיעור חסר תקדים. קצב הגידול של האוכלוסייה הקשישה הוא יותר מכפול מזה של האוכלוסייה הכללית. מאז שנת 1955 גדלה אוכלוסיית הקשישים פי 7.7, בעוד האוכלוסייה הכללית גדלה פי 3.7 (ברודסקי, שנור ובאר 2004).
מספרם של הקשישים בני ה-65+ הגיע בסוף 2002 ל-655.4 אלף, והם מהווים עשרה אחוזים מכלל האוכלוסייה. בקרב האוכלוסייה היהודית שיעור הקשישים הוא 13% ובקרב האוכלוסייה הלא יהודית השיעור הוא 3.2%.

אפשר שזו הסיבה שנושא השתתפות הדיירים במוסדות לקשישים זוכה בשנים האחרונות לתשומת לב מרובה. השתתפות פעילה נתפסת כתורמת לפיתוחן של סביבות מגורים הומאניות יותר וכתנאי חיוני להבטחת איכות החיים של הדיירים. במחקר אנו עדים לדיונים על הגורמים הבולמים את קיומה של ההשתתפות ו/או מסייעים לה ועל התלבטויות לגבי הדרכים שבאמצעותן ניתן להתגבר על המכשולים המקשים על קידומו של רעיון זה. כל קידום של ידע בנושא זה לגבי אוכלוסייה ספציפית עשוי לתרום להבנה טובה יותר של הגורמים המשפיעים על השתתפות דיירים במוסדות ועל השתתפות של אנשים זקנים בקבלת החלטות בכלל.

פרק א: ס ק י ר ת ס פ ר ו ת
השתתפות קשישים במוסדות היא פועל יוצא של המגמה הכללית הרווחת כיום בעולם המערבי, הרואה בהשתתפות צרכנים בשירותי הרווחה מטרה חשובה שיש לחתור למימושה.
הבסיס הערכי להשתתפות דיירים במוסדות מעוגן בעיקרון בסיסי, שלפיו לאדם יש זכות להשתתף באופן ישיר בהכרעות ובקבלת החלטות בתחומים שונים הנוגעים לחייו ((Pateman 1976.
סקירת הספרות תוקדש להגדרת המושג השתתפות דיירים, לפירוט מטרות ההשתתפות ומרכיביה ולדיון בגורמים המשפיעים על קיומה.

א1. השתתפות דיירים: הגדרת המושג ופירוט מרכיביה ומטרותיה

הגדרת המושג השתתפות דיירים

המטרות של השתתפות הדיירים
הספרות העוסקת בשאלת השתתפות דיירים במוסדות מצביעה על מגוון של מטרות המניעות גורמים שונים לנסות לקיים את ההשתתפות במוסדות. בחינת המטרות והמשמעות שלהן עבור הדיירים והמערכת המוסדית תיעשה להלן.

א. השפעת ההשתתפות על הדייר הקשיש כפרט
ההשתתפות עשויה לתרום לדייר במספר דרכים:
1. סיוע לדייר להשתלב במוסדולהגביר את תחושת הרווחה שלו.

ג. מיצוי המשאבים של הדיירים
לרשות הדיירים עומדים משאבים של ידע, מיומנויות וניסיון שהם רכשו במהלך השנים באמצעות לימודים פורמאליים, עבודה ועוד. נוסף על כך, יש להם ידע על צורכיהם של הקשישים המתגוררים במוסד. העמדת משאבים אלו לרשות המוסד עשויה לתרום לחברת הדיירים בתחומים רבים ומגוונים, כגון ארגון פעילויות חברה ותרבות, ארגון הספרייה והנחיית חוגים. השימוש בידע ובמיומנויות של הדיירים עשוי להשלים את המשאבים העומדים לרשות המוסד ולרשות עובדיו המקצועיים, ולאפשר פעילות ענפה בתוך המוסד (קטן 1983, 1974).

ד. השפעת ההשתתפות על איכות הטיפול במוסד

ה. פיקוח על התנהגות הדיירים
באמצעות ההשתתפות ניתן לגייס את מפעילי הלחצים הפוטנציאליים מבין הדיירים ולשלבם במוסד. יצירת "קואופוטציה" של לקוחות (קטן 1983, 1974) מאפשרת להנהלת המוסד מגע שוטף עם הדיירים ומנהיגיהם, ובכך נעשה השיתוף לאמצעי לספיגת לחצים.

הדיון מצביע על כך שהשתתפות דיירים במוסדות נתפסת כביטוי לזכות יסודית של הפרט החי בחברה דמוקרטית וכתהליך המכוון ליצור שינוי בשלושה מישורים: במישור האישי – יצירת שינוי בתחושת היכולת האישית של הדייר במוסד ובדימוי העצמי שלו.

המרכיבים של השתתפות דיירים
השתתפות דיירים במוסדות היא מושג רחב ומורכב העשוי לבוא לידי ביטוי בצורות מרובות בעת מימושו הלכה למעשה (Valokivi 2004). בספרות ניתן למצוא התייחסות לתשעה מרכיבים עיקריים של השתתפות (קטן 1983):