יעוץ והכוונה חינם 24 שעות

שיקולים בבחירת מוסד

פתרונות מגורים מוסדיים וההבדלים ביניהם:
א. דיור מוגן-
מורכב מדירות הכוללות חדר אחד או מספר חדרים עם שירותים ומטבח קטן שבו יכול הדייר להכין את ארוחותיו.
בתי הדיור המוגן מיועדים לזקנים עצמאיים המסוגלים לטפל בעצמם ללא סיוע, אך מעוניינים בסביבה מוגנת שתספק להם חיי חברה ופעילות תעסוקה מגוונת.
במציאות, בחלק מבתי הדיור המוגן מתגוררים גם זקנים שאינם עצמאיים ונעזרים במטפלת באמצעות חוק סיעוד או באמצעים עצמאיים.
הדיור המוגן מספק לדייריו שירותים בסיסים כגון: שירותי ניקיון, אם בית, עובד סוציאלי, שירותי תחזוקה ופעילות תרבותית, חברתית ותעסוקתית.
מבחינה חוקית דיור מוגן לא נחשב כמוסד, לכן לא נדרש רישיון הפעלה מיוחד למסגרות הדיור המוגן.

בתי דיור מוגן - מנוהלים על ידי עמותות, או על ידי ארגונים פרטיים עסקיים. עלות המגורים במוסדות אלו יקרה, הדיירים משלמים בעצמם את עלות המגורים. לא ניתן לקבל השתתפות כספית או סיוע של משרד הרווחה בתשלום.

בנוסף לכך קיים בארץ גם דיור מוגן ממשלתי - שהוקם על ידי גורמים ממשלתיים ומתופעל על ידי גורמים לא ממשלתיים. הוא מיועד לקשישים בעלי הכנסה נמוכה, הזכאות לקבלת דירה בדיור כזה נקבעת על ידי משרד הקליטה או מחלקות הרווחה. מרבית בתי הדיור המוגן האלו מאוכלסים בקשישים, עולים חדשים שעלו לארץ מחבר העמים לאחר שנת 1992 .

ב. בתי אבות
בית האבות היא מסגרת הנותנת המעניקה טיפול לכל הצרכים של הדייר בהתאם למצבו התפקודי. קיימים מספר סוגים של בתי אבות המחולקים בהתאם לרמת התפקוד של האוכלוסייה השוהה בהם ובהתאם לסוג הטיפול הרפואי-סיעודי הדרוש.
א. בתי אבות לדיירים עצמאיים ותשושים – חייבים ברישיון הפעלה של משרד הרווחה ובפיקוחו באופן רציף וקבוע. במרבית בתי האבות ניתן לקבל סיוע בתשלום באמצעות משרד הרווחה.
ב. בתי אבות לדיירים סיעודיים - הם בעצם בתי חולים סיעודיים המיועדים לקשישים במצב תפקודי סיעודי. כל מוסד סיעודי מחויב ברישיון משרד הבריאות ונמצא תחת פיקוח קבוע ורציף שלו. לחלק ממוסדות אלו ניתן להיכנס באמצעות משרד הבריאות ובהשתתפות כספית שלו בתשלום.
ג. בתי אבות לתשושי נפש - המיועד לקשישים חולי אלצהיימר ודמנציה מחויבים ברישיון משרד הבריאות ונמצאים בפיקוחו. . לחלק ממוסדות אלו ניתן להיכנס באמצעות משרד הבריאות ובהשתתפות כספית שלו בתשלום.
ד. מוסדות משולבים - הכוללים הן מחלקות לתשושים ועצמאיים, בפקוח משרד הרווחה והן מחלקות סיעודיות בפקוח משרד הבריאות.
ה. בתי חולים גריאטריים – כוללים מחלקות מיוחדות לזקנים במצב מורכב וקשה. כוללים מחלקות לזקנים במצב של סיעודי מורכב. התשלום למוסד הוא של קופת החולים והדייר ו/או משפחתו משתתפים בתשלום בהתאם לקריטריונים של הקופות.

השיקולים בבחירת המוסד צריכים להתייחס לחמישה קריטריונים עיקריים:
1. האם המוסד פועל ברישיון.
2. עלות כספית.
3. הסביבה הפיזית של המוסד
4. תנאי המגורים במוסד
5. המידה בה עונה המוסד על הצרכים של הקשיש: צרכים לשליטה וצרכים למשמעות

רישיון להחזקת דיירים
1. דיור מוגן לא זקוק לרישיון, לא קיים חוק ואין תקנות המחייבות בתים אלו.
2. מוסד לדיירים תשושים ו/או מחלקה/מחלקות לתשושים – מחויבות ברישיון משרד הרווחה. בית אבות שאינו עומד בתקנות משרד הרווחה לא מקבל רישיון.
3. מוסד לדיירים סיעודיים ו/או תשושי נפש וכן מחלקות כאלו מחויבות ברישיון משרד הבריאות. מוסד סיעודי שאינו עומד בתקנות משרד הבריאות לא מקבל רישיון.

שיקולים כספיים:
עלות המוסד - המחיר הנדרש מדייר במוסדות השונים – אינו זהה.
• יש לברר גובה התשלום לדייר בהתאם למצבו הנוכחי ואת גובה התשלום במידה ותחול החמרה במצבו (למשל אם יהפוך מעצמאי לתשוש או מתשוש לסיעודי).
• האם למוסד הסכמים עם משרד הרווחה ועם משרד הבריאות? כך שבמידה והדייר לא יוכל להמשיך ולממן בעצמו את שהותו במוסד הוא יוכל לקבל את עזרת המשרדים האלו?
• חשוב להשאיר כסף להוצאות עבור שירותים שהמוסד לא מספק (תרופות, קוסמטיקה, ספרות,)
• כשנדרשים להפקיד פיקדון כספי, יש לברר פרטים רבים נוספים, כמו למשל: באילו מקרים מותר להנהלת המוסד לגבות כסף מפיקדון זה
• החוזה: התחייבויות המוסד והדייר, והפרת חוזה ע"י הדייר או המוסד
• חוזה לדייר עצמאי, מתי ואילו תנאים עוברים למחלקת תשושים

סביבת המוסד:
• מיקום המוסד: מרכז עיר, כפר, מקום שקט, רועש, אזור תעשיה
• האם קיימת גינה ליד המוסד
• קירבה לחנויות, למרכז מסחרי
• תחבורה ציבורית סדירה (לקשישים ניידים ולמשפחות שאין רכב)
• קירבת המגורים של בני משפחה/חברים קרובים

תנאי מגורים
• גודל המוסד: האם מדובר במוסד גדול מרובה משאבים או במוסד קטן, אינטימי עם משאבים מצומצמים יותר.
• מגוון השטחים הציבוריים, הלובי, חדרים לחוגים, פינות ישיבה אינטימיות למשפחות.
• מספר הדיירים בחדר (אחד? שניים?)
• מי הדיירים? האם מדובר במוסד שאוכלוסייתו מעדה ספציפית (מרכז אירופה, בולגריה, לדוברי ספרדית וכו'), או שאוכלוסיית הדיירים מעורבת מבני עדות שונות.
• האווירה במקום: דתית/חילונית
• מספר הקומות במוסד/מחלקה ומידת הנגישות לתחנת האחות ולחדרי התעסוקה והתרבות.
• צוות המוסד: האם בהתאם לתקנות משרד הרווחה/הבריאות או צוות גדול יותר

באיזו מידה המוסד עונה על הצרכים הרגשיים, החברתיים והתרבותיים של הקשיש:

התייחסות המוסד לצרכים של משמעות
• המשך קשר עם הקהילה, מניעת ניתוק ממנה
• האווירה במוסד ובמחלקה – האם היא שקטה, נעימה, ביתית
• סוגי פעילות ועיסוק: האם המוסד יאפשר לאדם הספציפי (כשיהיה דייר) עיסוקים המתאימים לו ולתחביביו
• חברה ותרבות: תחומי ידע ולימוד. באיזו מידה הם עונים על הצרכים האינטלקטואליים של המועמד.
• צרכים רגשיים: האם יקבל מהצוות תחושה של חיבה, תחושת שייכות, אכפתיות,
• האם הצוות משקיע מאמץ ביצירת קשר בין הדיירים
• עבודה קבוצתית ואספות דיירים: האם הן מתקיימות באופן רצוף במוסד ובמחלקה. לעבודה קבוצתית תרומה חשובה ליצירת אוירה טובה במחלקה ולשיפור הקשר בין הדיירים.

התייחסות לצרכים של הדייר לשליטה
• כיצד הצוות וההנהלה תופסים את הדייר: האם תופסים אותו הדייר כ"צרכן" עם זכויות או כמטופל הזקוק לרחמים
• מידת ההיענות של הצוות לדרישות ולבקשות מיוחדות של הדייר
• מידת הפרטיות הקיימת
• אפשרות לריהוט פרטי – במידה וזה חשוב לדייר
• קרבה לבני משפחה וחברים