יעוץ והכוונה חינם 24 שעות

דוקטורט - פרק 3ג - המרכיבים של משמעות בחיים החברתיים במוסד

המדד "משמעות בחיים החברתיים במוסד" מורכב משמונה פריטים המתייחסים למשמעות שמוצא הדייר בחברת הדיירים ובפעילות במוסד. טווח הציונים נע על סולם בן שבע דרגות: מכלל לא משמעותי עבורי, משמעותי במידה מסוימת ועד מאוד משמעותי עבורי. ככל שהציון גבוה יותר, כך המקור משמעותי יותר עבור הדייר. ממוצעי הערכות הדיירים לכל אחד מפריטים אלו מוצגים בלוח 21.

נתוני הלוח מצביעים על עוצמה שונה של משמעות שמוצאים הדיירים בכל אחד מהנושאים שנבדקו. הלוח מצביע על כך שיחסים אישיים עם הדיירים ופעילות הפנאי מספקים לדיירים משמעות גבוהה. לעומת זאת, חברות בוועד דיירים מספקת לדיירים משמעות נמוכה מאוד.ׂהממצאים מצביעים אפוא על כך שחברות בוועדים אינה מהווה עבור מרבית הדיירים מקור של משמעות.
הממצאים מצביעים על פער בין המשמעות הגבוהה שמוצאים הדיירים בבעיות חברה כלליות ובין המשמעות הנמוכה מבינונית שמוצאים הדיירים בבעיות חברה בתוך המוסד.
כן אנו מוצאים שאף שבעיות חברה כלליות הן מקור משמעות חשוב עבור הדיירים וזכויות הדיירים והיחסים עמם גם הם מהווים מקור של משמעות, הדיירים אינם מוצאים משמעות במעורבות בתחומים אלו באמצעות חברות בוועדים.
בדיקת ההבדלים בין המוסדות במידת המשמעות שדייריהם מוצאים בחיים החברתיים במוסד (נספח, לוח 20) מצביעה על פער גדול ומובהק בין המשמעות הנמוכה שמוצאים דיירי הדיור המוגן הממשלתי בחיים החברתיים במוסד, לעומת המשמעות הבינונית שמוצאים דיירי הדיור המוגן הלא ממשלתי ודיירי בתי האבות בחיים החברתיים במוסד.

סיכום:
בדיקת עמדת הדיירים כלפי ההשתתפות מצביעה על כמה ממצאים בולטים. הדיירים מציגים עמדה התומכת במצב הקיים ומסתייגת מהשפעה גדולה יותר. הדיירים מעדיפים שההחלטות תהיינה נתונות בידי הצוות, לכל היותר תוך התחשבות בדעתם. עמדה זו מקבלת חיזוק בתפיסה של הדיירים שרצוי שהאחריות על פעילויות חברה ותרבות תהיה בידי הצוות תוך שיתוף הדיירים. יחד עם זאת, הדיירים רואים חשיבות רבה בקיומם של גופי השתתפות כגון ועד דיירים, אספות, דיונים, כתיבה בעיתון והתנדבות במוסד, אך המחקר לא בחן את התפקידים שלדעתם גופים אלו צריכים למלא.
עמדות הדיירים כלפי המשתתפים באמצעות חברות בוועד ובאמצעות השתתפות חברתית אינן אחידות, חלקן שליליות וחלקן חיוביות. אולם התפיסה החיובית של המשתתפים ושל תכונות חברי הוועד עולה על התפיסה השלילית. דיירים מציינים את הלחצים החיצוניים כסיבה החשובה ביותר להימנעות מחברות בוועד. הסיבות הנוספות הן התרכזות הדיירים בעצמם והערכה נמוכה לתפקיד.
מבין ארבעת המדדים של היעילות העצמית שנבדקו תחושת היעילות של הדיירים לגבי יכולתם להשפיע בתחומי חברה ותרבות היא הנמוכה ביותר – ונמוכה מבינונית. תחושת היעילות הגבוהה ביותר של הדיירים היא ביכולתם להגן על ה"עצמי" ובקשר שלהם עם הצוות.
הממצאים מצביעים על פער בין המשמעות הגבוהה שמוצאים הדיירים בערכים החברתיים ובבעיות חברה כלליות ובין משמעות נמוכה מבינונית שהם מוצאים בבעיות חברה בתוך המוסד ובייחוד בחברות בוועד.
למרות העובדה שקשירת יחסים אישיים עם דיירים במוסד מספקת לדיירים משמעות גבוהה מבינונית, תפיסת הקשר שלהם עם הדיירים בינונית. הם מכירים את מרבית הדיירים אולם קשריהם עמם שטחיים, יש להם רק מעט ידידים במוסד וקשריהם חסרים ממד של אינטימיות.
בחינת ההבדלים בין המוסדות בעמדות הדיירים, בקשר שביניהם, בתחושת היעילות העצמית ובמקורות המשמעות מצביעה על ההבדלים האלה:
עמדות כלפי השתתפות: בדיור המוגן הממשלתי והלא ממשלתי הדיירים מעוניינים ביותר השפעה וביותר אחריות על פעילויות חברה ותרבות מדיירי בתי האבות.
קשר עם הדיירים: הקשר שבין הדיירים בדיור המוגן הממשלתי חזק יותר מן הקשר בין הדיירים בבתי האבות ובדיור מוגן הלא ממשלתי.
תחושת יעילות עצמית: בדיור המוגן הממשלתי תחושת היעילות העצמית הכללית נמוכה מזו של דיירי בתי האבות והדיור המוגן הלא ממשלתי. גם בשני מרכיבים שלה, בהגנה על ה"עצמי" ובקשר עם הצוות, תחושת היעילות העצמית נמוכה יותר בדיור המוגן הממשלתי. לעומת זאת, תחושת היעילות העצמית הנמוכה ביותר במרכיב "השפעה בתחומי חברה ותרבות" היא בבתי אבות. אין הבדל במרכיב זה בין הדיור המוגן הלא ממשלתי לדיור המוגן הממשלתי.
משמעות: בדיור המוגן הממשלתי הדיירים מוצאים פחות משמעות בחייהם ופחות משמעות בחיים החברתיים במוסד בהשוואה לדיירי הדיור המוגן הלא ממשלתי ולדיירי בתי האבות.